שורשיו של האדריכל שמואל רוזוב,
סנקט־פטרבורג – לונדון – חיפה
/ דריה צוי

חוקרת: דריה צוי

מנחה: מרינה אפשטיין-פלוש

שנה: 2007

מילות מפתח: רוזוב, שכבות תרבותיות

החיבור חוקר את הרקע התרבותי שהשפיע על היצירות של האדריכל שמואל רוזוב בשלוש תקופות חייו: סנקט-פטרבורג, רוסיה, 1900–1918; לונדון, אנגליה, 1918–1924; ארץ ישראל, חיפה, 1924–1948.

ניתוח המקורות הספרותיים מראה שעד כה נושא החיבור לא נחקר. המחקר מתבסס על חומרים מקוריים שנאספו בארכיונים שונים בישראל ועל ראיונות עם אנשים שהכירו את רוזוב בשנות חייו השונות. כמו כן, החיבור מסתמך על ספרות קיימת בנושאים הקשורים לנושא הנחקר, למשל: הרקע התרבותי והאדריכלי בשלוש הערים, גיבורי המשנה שמופיעים במחקר ועוד. שאלת המחקר היא מהם השורשים התרבותיים של האדריכל שמואל רוזוב? ולה שלושה היבטים:
א. תכנים של השורשים התרבותיים.
ב. כלים שבאמצעותם התבססו ההשפעות התרבותיות אצל רוזוב.
ג. ביטויים של השורשים התרבותיים בעבודתו האדריכלית של רוזוב.
בתשובה לשתי תת־השאלות הראשונות הוגדרו ונחקרו שלושה מרכיבים בכל תקופה נחקרת: המשפחה, מוסדות החינוך והרקע האדריכלי.

ילדותו ובגרותו של שמואל רוזוב עברו בסנקט־פטרבורג, במרכז החיים הפוליטיים והתרבותיים של רוסיה. אביו של שמואל, ישראל רוזוב היה אחד מהפעילים המרכזיים של התנועה הציונית ברוסיה. בית רוזוב היה מקום עריכת פגישות של המרכז הציוני. חלק מהקשרים של האב בחוג הציוני הרוסי הפכו בישראל לקשרים מקצועיים של שמואל רוזוב.

המשפחה חיה בעושר ובשגשוג ושמואל רוזוב זכה לטיפוח וחינוך מעולים ברוח התרבות האירופאית. הוא למד בבית הספר הריאלי היוקרתי טנישייב שהניח את היסודות ללימודי ההנדסה העתידיים של רוזוב. הקונטקסט האדריכלי בו עברו חיוו של רוזוב בפטרבורג, כולל בתוכו שורה של מרכיבים שונים כגון מורשת אדריכלית של ניאו־בארוק וניאו־קלסיציזם ואדריכלות חדשה בסגנון האר־נובו. הדים של הניאו־קלסיציזם ושל האר־נובו ניתן לראות באדריכלות של רוזוב במהלך שנות ה־30 וה־40.

לאחר הגירה ללונדון, המשיכה המשפחה באורח חיים כמו ברוסיה. בית רוזוב, כמו בפטרבורג, היווה מקום מפגש לא רשמי לנציגי התנועה הציונית, והיה זה חוג הסובבים של שמואל רוזוב בלונדון. רוזוב קיבל חינוך הנדסי איכותי באחד ממוסדות הלימוד היוקרתיים ביותר בלונדון של אותה התקופה, דבר שהשפיע על היותו מהנדס מקצועי. בין המרכיבים החשובים של הרקע האדריכלי בלונדון היו אדריכלות תנועת ה-"אמנות ואומנות", שהייתה לה השפעה גדולה על היצירה המקצועית של רוזוב, ואדריכלות הניאו-בארוק והניאו-קלסיציזם, אשר היו בשביל רוזוב המשך המורשת האדריכלית הקלאסית והכיוון הניאו-קלאסי של "אר-נובו" שהיה רגיל אליהם מחייו בפטרבורג.

החיים בפלסטינה בכלל ובחיפה בפרט הינם בעלי חשיבות רבה בהתהוות המקצועית של רוזוב. רוזוב לא היה אדריכל בהשכלתו והפך לאדריכל לאחר שמונה שנות עבודה בחברת החשמל. בעבודה אצל רוטנברג הוא למד אצל אדריכלים מקצועיים וידועי שם שעבדו בשביל חברת החשמל כגון מנדלסון, קאופמן ואחרים. רוזוב עיבד את ההצעות שלהם ושרטט את התכניות.

הודות לאישיותו המיוחדת של רוזוב, בזכות השתייכותו לחוג אנשים מסוים ועל רקע ההיסטוריה ארוכה של קשרי העבודה בין רוזוב ובין משרד התכנון של חברת החשמל, נכנס רוזוב לחוג מצומצם של אנשי רוטנברג וזכה ליחס מיוחד מרוטנברג עצמו ומאחרים בקרבתו. הקשרים שיצר ופיתח רוזוב בחברת החשמל הוא ניצל בעבודתו העצמאית. רוזוב הקים את משרדו בזמן "הנכון" ביותר בהתחלת קריירה עצמאית. תקופת המנדט הבריטי, בו נכללת התקופה הנחקרת, היתה תקופה של גדילה ופיתוח של חיפה.
באדריכלות התקופה בעיר קיים דיון על "המודרניזם" ו"היסטוריציזם", שתי גישות שהשפיעו על רוזוב ובאו לידי ביטוי בעבודותיו בדרכים שונות.

כמו כן, נלמדה פעילותו העצמאית של שמואל רוזוב ושותפיו בשנים 1933–1948. נאספו, תועדו ונותחו יותר ממאה פרוייקטים. על סמך חקר פעילותו וניתוח העבודות מקבוצת הביקורת, נמצה כי השורשים התרבותיים של רוזוב באו לידי ביטוי בהתפתחות הפרקטיקה העצמאית של רוזוב ובעבודות האדריכליות שלו בכמה דרכים:
א. אישיותו של רוזוב המסור, התרבותי וחינוכו האירופי הפכו אותו לדמות שמשכה וקסמה לאנשים.
ב. הקשרים שיצר רוזוב לפני תחילת הפעילות המקצועית העצמאית תרמו רבות להצלחתו.
ג. החינוך שקיבל, הניסיון המקצועי והרקע האדריכלי משלוש השכבות התרבותיות באים לידי ביטוי
במאפיינים שונים של העבודות האדריכליות של רוזוב, שמחולקים לארבע קבוצות: מאפייני המודרניזם, מאפייני ההיסטוריציזם, מאפייני האר-נובו ומאפיינים ורנקולריים. המרכיבים הצורניים מצטלבים ויוצרים סגנון אדריכלי ייחודי לרוזוב שניתן להגדירו כ"מודרניזם אקלקטי".

> קישור לתיזה בספריית הטכניון