פרויקטי סטודנטים مشاريع طلّابيّة Student projects

המרכז לחקר המורשת הבנויה פועל בזיקה קבועה לקורסים המתקיימים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים העוסקים בנושאי מורשת. הסטודנטים בקורסים אלו זוכים לביקורים במרכז ולהרצאות והדרכות הנוגעות לחומרים האצורים בו. לא אחת משמשים חומרים הארכיון בסיס לעבודות הסיכום של הסטודנטים בקורסים השונים כגון: מבוא לשימור המורשת הבנויה, אדריכלות ישראלית, האתר והארכיון וכן פרויקטים מעשיים המתגבשים במסגרת לימודי הסטודיו ופרויקט הגמר. לעיתים מספק ארכיון המרכז קצה חוט או רכיב ידע המסייע להמשך מחקר ולעיתים יש בין אוספיו חומרים ראשוניים חשובים ומקיפים המאפשרים לפתח תיקי תיעוד, רקע היסטורי או מחקרים שלמים.

מגוון מתוך עבודות הסטודנטים בקורסים השונים מוצג באתר זה. אלו עבודות ביכורים ויתכנו בהן אי דיוקים אולם הן מהוות נדבך לגוף הידע ההיסטורי ההולך ומצטבר בתחומי הארכיטקטורה, אדריכלות הנוף, והתכנון העירוני של המרחב המקומי.

 

חאן זרעוניה – בנימינה

אילן ישראלוב, תמר פרידמן, יעל אבולעפיה I תשפ"ב, 2022 במורשת בנויה לשימור, עולה הדיון, האם ראוי כי יהיו בבעלות ציבורית או פרטית. לכל אחת מהן, השפעות שונות על חווית המקום. מקרה בוחן

גן הברון מנשה בכפר סבא

דנה שפיגל, רוני האוזר, כפיר כהן I תשפ"ב, 2022 גן הברון דה־מנשה הוא גן היסטורי, הוקם בשנת 1937 ונמצא כיום בצפון העיר כפר סבא. הגן תוכנן ע"י האדריכל זאב רכטר ואדריכלי הנוף

אמפי שוני, התפתחות ושינוי לאורך השנים

שרי עטרה חסדן, אלונה בורג, קיילי אדל I תשפ"ב, 2022 עבודת חקר זו של האתר אמפי שוני עוסקת בשאלות הקשורות בהתאמת אתר מורשת בעל ערכים היסטוריים לשימוש פעיל כיום. כיצד חושפים את

בית החרושת לספירט בתל מונד

טל הופמן, עמית סבר לוין, שירה ששון, נעה לרנר  I תשפ"ב, 2022 בשנת 1939 הקים יהודי הונגרי בשם וידר מבנה תעשייתי קטן בתל מונד. המבנה הוסב לבית חרושת, בו יוצר סוג של

בית קינן בהרצליה, התחדשות עירונית ושימור

מרגריטה לוריה, אמיר מלכה, רונן סטודינובסקי I תשפ"ב, 2022 בית קינן בהרצליה הוא מקרה בוחן של בית פרטי שעבר לבעלות העירייה וזכה בתהליך שימור. העבודה בוחנת כיצד השפיעו תהליכי התחדשות עירונית וציפוף

ארכיון אדריכלות ערבית הוא פרויקט יחודי בו סטודנטים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון אוספים מידע היסטורי ופיזי אודות המורשת האדריכלית הערבית בארץ, מאמצע המאה ה־19 ואילך. איסוף החומר מתבצע במהלך קורס סמסטריאלי בו נחשפים הסטודנטים לשיטות תיעוד ולמושגי יסוד כגון מסורת, מורשת, רגיונליזם, אדריכלות ורנקולרית ומודרניזם. במהלך הלימוד מרחיבים הסטודנטים את גוף הידע על ביטוייה הפיזיים של התרבות הערבית באזור כנדבך מרכזי במורשת המקומית. 

עבודות הסטודנטים שהועלו לאתר החממה החברתית בטכניון עוסקות במרחב הגיאוגרפי פלסטין/ישראל, ובאדריכלות המקומית בהקשרים של אדריכלות שנוצרה במזרח התיכון וסביב הים התיכון בכלל, ובאזור "א-שאם" (הלבנט) בפרט. כל עבודה מתמקדת ברחוב, מבנה או אתר. היעדר ארכיון מסודר המתמחה בנושא זה מחייב את הסטודנטים לאתר מקורות שונים ומגוונים, לרבות ראיונות עם אנשים ובני משפחה, איסוף תמונות, מפות ומסמכים מתוך אלבומים ואוספים פרטיים. אלה מגובים בהיכרות עם המחקר העכשווי על אדריכלות ונוף, ובחקירה ותיעוד פיזי בשטח. העבודות מבקשות לזהות טיפולוגיות אופייניות של המרחב הערבי, העירוני והכפרי, לאורך המאה ה-20: בתי אחוזות, גנים ובוסתנים, וילות עירוניות, בתים משותפים, מרחבים ובנייני ציבור ודת. הן דנות בבנייה ורנקולרית, באדריכלות מוסלמית ובמודרניזם ערבי; ובוחנות את האדריכלות שהתפתחה במזרח התיכון במאה ה־20 במערך של מעבר ידע, השפעות אימפריאליות (עות'מאניות ומנדטוריות) ותמורות מדיניות וכלכליות.