בית אוליפנט בדלית אל־כרמלמפגש בין תרבויות
בושרא מריסאת, מוחמד טוטאח, דניאלה יונסס , מרי מטר I תשפ"ב, 2022 העבודה עוסקת בתהליך השימור של בית אוליפנט. הפעולה הראשונה הייתה בשנות ה־80 למאה העשרים, על ידי האדריכל דויד פישר. התערבות
המרכז לחקר המורשת הבנויה פועל בזיקה קבועה לקורסים המתקיימים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים העוסקים בנושאי מורשת. הסטודנטים בקורסים אלו זוכים לביקורים במרכז ולהרצאות והדרכות הנוגעות לחומרים האצורים בו. לא אחת משמשים חומרים הארכיון בסיס לעבודות הסיכום של הסטודנטים בקורסים השונים כגון: מבוא לשימור המורשת הבנויה, אדריכלות ישראלית, האתר והארכיון וכן פרויקטים מעשיים המתגבשים במסגרת לימודי הסטודיו ופרויקט הגמר. לעיתים מספק ארכיון המרכז קצה חוט או רכיב ידע המסייע להמשך מחקר ולעיתים יש בין אוספיו חומרים ראשוניים חשובים ומקיפים המאפשרים לפתח תיקי תיעוד, רקע היסטורי או מחקרים שלמים.
מגוון מתוך עבודות הסטודנטים בקורסים השונים מוצג באתר זה. אלו עבודות ביכורים ויתכנו בהן אי דיוקים אולם הן מהוות נדבך לגוף הידע ההיסטורי ההולך ומצטבר בתחומי הארכיטקטורה, אדריכלות הנוף, והתכנון העירוני של המרחב המקומי.
בושרא מריסאת, מוחמד טוטאח, דניאלה יונסס , מרי מטר I תשפ"ב, 2022 העבודה עוסקת בתהליך השימור של בית אוליפנט. הפעולה הראשונה הייתה בשנות ה־80 למאה העשרים, על ידי האדריכל דויד פישר. התערבות
מיקה הומינר, קרן בן צור, שני צורף I תשפ"ב, 2022 עבודה זו עוסקת בהיבט התיאורטי של מעמדו החוקי והחברתי של השימור בישראל, בתהליך התמסדותו, במעמדו בחוק, ובסמכויותיו בפועל. זאת באמצעות מקרה בוחן
שרי עטרה חסדן, אלונה בורג, קיילי אדל I תשפ"ב, 2022 עבודת חקר זו של האתר אמפי שוני עוסקת בשאלות הקשורות בהתאמת אתר מורשת בעל ערכים היסטוריים לשימוש פעיל כיום. כיצד חושפים את
יוחנן טרנטיאק, נעם נעמת, ויקטוריה קורזון I תשפ"ב, 2022 עבודה זו עוסקת בתכנונו של בית החולים הדסה הר הצופים. הדגש בה הוא על תהליך השימור שהתבצע בשנות ה־70 על ידי האדריכל יעקב
דונה אוברה, דימא אבו רומי, כנאר אבו סלאח I תשפ"א, 2021 בניין הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון תוכנן על ידי האדריכלים נחום זלקינד ומשה הראל. הוא נבנה בשנת 1964. הבניין ממוקם בקמפוס
יהודה מרצבך, אלינור סרור, אולגה דנילוב I תשפ"א, 2021 עבודה זו עוסקת בבניין אולמן שתוכנן ע"י אדריכל־מהנדס שמואל רוזוב. המבנה הוקם בשנת 1965, הוא ממוקם בלב הקמפוס. המבנה משמש מרכז הוראה כללי
עומר איתח, רוני אריה, ליאור לוין-חי I תשפ"א, 2021 מבנה הפקולטה לאווירונאוטיקה, שתוכנן על-ידי האדריכל יוחנן רטנר, החל להבנות בשנת 1953 והושלם סופית בשנת 1954. היה זה המבנה הראשון בקמפוס הטכניון שקם בנווה
א' שרמן, ל' קמינסקי, י' שליט I תשפ"א, 2021 מעונות ריפקין תוכננו באמצע שנות ה־50, בראשות האדריכל דניאל חבקין, במטרה להיות בית לסטודנטים רבים, בתנאים אידיאלים עבורם. המעונות המתוכננים השתרעו על שטח
ארכיון אדריכלות ערבית הוא פרויקט יחודי בו סטודנטים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון אוספים מידע היסטורי ופיזי אודות המורשת האדריכלית הערבית בארץ, מאמצע המאה ה־19 ואילך. איסוף החומר מתבצע במהלך קורס סמסטריאלי בו נחשפים הסטודנטים לשיטות תיעוד ולמושגי יסוד כגון מסורת, מורשת, רגיונליזם, אדריכלות ורנקולרית ומודרניזם. במהלך הלימוד מרחיבים הסטודנטים את גוף הידע על ביטוייה הפיזיים של התרבות הערבית באזור כנדבך מרכזי במורשת המקומית.
עבודות הסטודנטים שהועלו לאתר החממה החברתית בטכניון עוסקות במרחב הגיאוגרפי פלסטין/ישראל, ובאדריכלות המקומית בהקשרים של אדריכלות שנוצרה במזרח התיכון וסביב הים התיכון בכלל, ובאזור "א-שאם" (הלבנט) בפרט. כל עבודה מתמקדת ברחוב, מבנה או אתר. היעדר ארכיון מסודר המתמחה בנושא זה מחייב את הסטודנטים לאתר מקורות שונים ומגוונים, לרבות ראיונות עם אנשים ובני משפחה, איסוף תמונות, מפות ומסמכים מתוך אלבומים ואוספים פרטיים. אלה מגובים בהיכרות עם המחקר העכשווי על אדריכלות ונוף, ובחקירה ותיעוד פיזי בשטח. העבודות מבקשות לזהות טיפולוגיות אופייניות של המרחב הערבי, העירוני והכפרי, לאורך המאה ה-20: בתי אחוזות, גנים ובוסתנים, וילות עירוניות, בתים משותפים, מרחבים ובנייני ציבור ודת. הן דנות בבנייה ורנקולרית, באדריכלות מוסלמית ובמודרניזם ערבי; ובוחנות את האדריכלות שהתפתחה במזרח התיכון במאה ה־20 במערך של מעבר ידע, השפעות אימפריאליות (עות'מאניות ומנדטוריות) ותמורות מדיניות וכלכליות.
נשמח לענות לפניותיכם בהקדם האפשרי. לתשומת לבכם, ארכיון המרכז פתוח לקהל הרחב בתיאום מראש בלבד.