התערוכה מציגה חומרים גרפיים נדירים שמרביתם נחשפים לציבור בפעם הראשונה: מפות היסטוריות, סקיצות למפות בכתב יד, בעפרונות וצבע ותכניות אדריכליות, שיצר הארכיטקט והקרטוגרף גוטליב שומאכר (1857-1925). כמו כן מוצגים צילומים אשר צולמו על ידי שומאכר ועל ידי אנשי צוותו, המתעדים את מסעות הסקר והמיפוי שערך במרחב הלבנט בשלהי התקופה העות'מאנית. הצילומים והמפות, אשר נמצאו בתהליך הארגון מחדש של אוסף המרכז לחקר המורשת הבנויה על שם אבי ושרה ארנסון בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, וכן המפות מאוסף הארכיון ההיסטורי ע"ש נסיהו בספריה המרכזית ע"ש אלישר, בטכניון, נחשפים כאן לראשונה לקהל ומאפשרים הצצה נדירה אל העבר המקומי והאזורי.
המרחב הגיאוגרפי לחופו המזרחי של הים התיכון המוצג בתערוכה מתמקד בעיר הנמל הקוסמופוליטית חיפה, כשער וגשר בין הים התיכון והמזרח הקרוב. התצוגה חושפת פרקים בהתפתחות העיר והמרחב הצפוני של הלבנט משלהי התקופה העות'מאנית עד ראשיתה של מדינת ישראל. בתערוכה שני צירים מרכזיים: הראשון מוביל את הצופה בזמן, באמצעות תצוגה של מפות היסטוריות מקוריות, ומתרכז בצמיחה וההשתנות של העיר חיפה במהלך הדורות. הציר השני מספר את סיפורו של מרחב המזרח התיכון ואת חשיבותה של חיפה בו, באמצעות מסעו האישי של הקרטוגרף גוטליב שומאכר כאינדיבידואל בשירות האימפריה העות'מאנית.
המפה, כאובייקט ויזואלי, אוצרת בתוכה מידע רב. מידע פיזי-טופוגרפי, שהוא כביכול אובייקטיבי, המתאר במבט על את המרחב המוחשי בזמן נתון. מעבר לכך, המפה משרתת תפיסות עולם, אג'נדות שלטוניות, דתיות ולאומיות. היא מכילה אינפורמציה ויזואלית וטקסטואלית המעידה על יוצריה. השפה או השפות המופיעות על גביה חושפות לצופה על ידי מי נוצרה, מי האדם ששרטט אותן, ולא פחות חשוב, את מי הן באות לשרת.
גוטליב שומאכר, הוא מדמויות המפתח בקרטוגרפיה האזורית, אדם שתרומתו לעיצוב השפה הגרפית של מפות חשובה כמו תרומתו לחקר אזור זה ולפיתוחו. שומאכר נולד באוהיו, ארצות הברית לאב גרמני והיגר אתו לכאן כנער, עם הקמת המושבה הגרמנית-אמריקאית, כפי שהקפיד לכנותה במפותיו. הוא למד מאביו את יסודות ההנדסה והמיפוי, ולאחר הכשרה מקצועית של מספר שנים בגרמניה, חזר ב־1885 והיה למהנדס מחוז עכו (סנג׳ק עכו), תפקיד שאפשר לו חופש תנועה במרחב הלבנט, אותו ניצל למיפוי ותיעוד של האזור והאתרים הארכאולוגים בו. ב־1891, לאחר מות אביו, מונה לתפקיד סגן קונסול ארה"ב במקומו. כאדם פרטי, ובניגוד ליחס המתבדל של מרבית תושבי המושבה הכפרית שקמה בעורף החקלאי של העיר, הוא התערה במרחב העות'מאני, שלט בשפה המקומית, ופעל בשיתוף עם יזמים פרטיים ועם מוסדות השלטון. בפרויקט הקמת קו הרכבת מחיפה לדמשק היה אחראי על מיפוי תוואי הרכבת וסימונה. הצילומים הנדירים המוצגים בתערוכה והמפות בכתב ידו, חושפים כיצד חווה את המרחב הזה ומאפשרים לצופה חזרה בזמן והצצה קטנה אל עבודת הקרטוגרף בשטח, ואל תהליך עיצוב המפות אותן יצר.
