חוקרת: שירה וילקוף
מנחה: אלונה נצן-שיפטן
שנה: 2011
מילות מפתח: ירושלים, 1967, גן לאומי, סובב חומות ירושלים, טדי קולק, אליעזר ברוצקוס, אריה דביר, רשות הגנים הלאומיים
תקציר
במרכזו של חיבור זה עומד סיפור תכנונו והקמתו של גן לאומי 'סובב חומות ירושלים' בשנותיו הראשונות, משנת 1967 ועד לשנת 1970. בהחלטת בזק, כשישה שבועות לאחר כיבושה של ירושלים, אושרה הקמתו בידי הממשלה. זהו הגן הלאומי היחיד במדינת ישראל הממוקם בלבו של מרחב עירוני, הכולל נוסף על אתרים היסטוריים ודתיים, גם שימושי קרקע מגוונים, ובכלל זה מגורים, תעשייה, מסחר ובילוי.
הנחת המוצא המגולמת במחקר היא כי הידע והמעשה המקצועי היו חלק מהפוליטיקה של הכוחות הלאומיים, הסוציו־אקונומיים והתרבותיים שעיצבו את המרחב בירושלים. ככלל, הקהילה המקצועית והקהל הרחב רואים בגן הלאומי ובהקמתו 'הזדמנות היסטורית' שמומשה, מעשה בעל ערך אסתטי, אתי ורגשי רב־עוצמה, המנותק ממשמעויות גיאופוליטיות נרחבות יותר.
המחקר מתחקה אחר 'הזדמנות היסטורית' שנהגתה ונתאפשרה בשל מפגש ייחודי, בשנות הששים המאוחרות, בין הזירה המקצועית לספירות הפוליטיות־לאומיות. באמצעות ארבעת שערי המחקר מגולל סיפורו של הגן הלאומי, נבחנים יחסי הגומלין בין המעשה המקצועי והפוליטי, ונחשפים שורשי מפגש שנוצרו לפני המלחמה, כבסיס להבנת קבלת ההחלטות בקיץ 1967 ולהכרזה על 'גן לאומי'. זאת ועוד, המחקר חושף את החזון התכנוני המוקפד והמדוקדק, ואת הפער בינו לבין הביצוע המגומגם והחלקי ב'שטח'.
הדיון מתמקד בידע המקצועי הספציפי שהוטמע בהקמת הפארק על ידי בחינתן של שתי סוגיות תימטיות. האחת, האג'נדה והפרקטיקות המקצועיות באמצעותן כונן הפארק כמרחב לאומי סימבולי; השנייה, הפיכתו של הפארק לזירת מאבק מקצועית ובין־דורית, על רקע התפתחויות חדשות בדיסציפלינת אדריכלות הנוף שהוטמעו בתכנונו. הדיון נחתם בניתוח רטרוספקטיבי של יצירת הפארק הלאומי, הדן במותה, או באשלייה מלכתחילה, של אותה 'הזדמנות היסטורית'.
> להרצאתה של שירה וילקוף: חדשנות וקדושה: גן לאומי סובב חומות ירושלים
(9/2/2022, נוף מתוצרת הארץ, ערב מחווה לאריה דביר)
