.aus: E. Debes Neuer Handatlas, Fischer Hans & Guthe h
1:700,000. 53/42 ס"מ.
פלסטינה, מתוך: א. דבס האטלס החדש, פישר הנס וגות, לבנון עד הערבה, 1. הרי יהודה, 2. אזור נצרת וטבריה, 3. ירושלים
فلسطين من: اطلس اي.ديبس الااطلس الجديد فيشير هانس وجوثي, من وادي العربة حتى لبنان, 1. جبال الخليل, 2. منطقة الناصرة وطبريا, 3. القدس
Palestine, from: a. Debs the new atlas, Fisher Hans Vogot, Lebanon to the Arava, 1. Judean Hills, 2. Nazareth and Tiberias, 3. Jerusalem
מפת פלסטינה מודפסת (ללא ציון שנה), עליה מסומן בעט, באופן ידני, תוואי הרכבת החיג'אזית. באדום מסומן הסעיף מחיפה מזרחה דרך עמק יזרעאל, לכיוון בית שאן וגשר, שם חוצים הפסים את הירדן לכיוון פיק, מוזריב, דרעה, ומשם דרומה לכיוון מכה. בקו החום מסומנות שתי אפשרויות: אחת ממוזריב והשנייה מדרעא עד דמשק, וכן, קו נוסף מביירות לדמשק. רוב אדמות עמק יזרעאל היו שייכות למשפחת סורסוק שקיבלה את הפירמאן להקמת המסילה ב־1882, כנציגים של קבוצת בעלי אדמות. בדמשק הסעיף מתחבר לקו הרכבת החיג'אזית שהובילה לערים הקדושות לאיסלאם – מדינה ומכה. המפה המודפסת כתובה באותיות לטיניות, השמות באנגלית בשחור בהיר ובערבית בשחור כהה. היא כוללת שלוש מפות נוספות בקנ"מ שונה – של הדרך מנצרת לטבריה, של אזור יהודה-ירושלים (בתוספת סימון בעט אדום של קו רכבת עתידי בין ירושלים ליפו) ושל העיר ירושלים. בעט כתום מסומנת הצעה לתוואי רכבת נוסף מהדרום, מחאן יונס דרך עזה, פונה למזרח לכיוון חברון, מצפינה לבית לחם ועוברת ממזרח לשכם ומגיעה עד אזור בית שאן. ניתן להניח כי זו הצעה מעשית, המותאמת לתנאי השטח, לחיבור הרכבת החג'אזית בשני מקומות נוספים. הרעיון בוטא במפות עות'מאניות רשמיות מ־1890 המציגות חיבור של הרכבת על ידי סעיף בין יפו ליריחו דרך ירושלים, ובין רפיח לדרום ים המלח. מפות אלו היו יותר רעיוניות ולא התייחסו לתנאי השטח ולקשיים ההנדסיים לגשר על פערי הגובה. האזור הצבוע ורוד – אלו שטחים אשר לא מופו על ידי משלחות הסקר לפנים, אותם שומאכר מיפה.
