רוחות המודרנה שסחפו את המערב בראשית המאה ה־20 לא נעצרו על סיפה של הארכיטקטורה שאימצה טכנולוגיות, שפה ואידיאולוגיה חדשות. הארגון הבינלאומי של אדריכלי הגנים המודרניסטים AIAJM, שהוקם בשנת 1937 בפריס בתגובה לקונגרס הבינלאומי לאדריכלות מודרנית CIAM, קרא לאדריכלות נוף מודרניסטית בינלאומית. מקדמי הרעיון, אדריכלי הנוף C.Tunnard and J.Caneel-Claes קראו לאדריכלות נוף חוצת גבולות המבוססת על יחסי גומלין בין ארכיטקטורה, אורבניזם ותכנון הנוף. אדריכלות נוף הנסמכת על אומנות, מדע וטכנולוגיה ובעיקר מקדמת תכנון רציונלי הנועד לספק את צרכיו הפיסיים והרוחניים של הפרט והקהילה. שנתיים מאוחר יותר, הביא אדריכל הנוף C.Tunnard את בשורת המודרניזם באדריכלות הנוף לאוניברסיטת הרווארד, בהשפיעו על הדור הראשון של אדריכלי הנוף המודרניסטים, Dan Keily Garret, Eckbo James Rose ואחרים. ספרו 'Garden in the Modern Landscape' קרא ליצירת גנים פונקציונלים, קשובים לסביבתם וחופשיים מדקורטיביות והערצה רומנטית של הטבע.
1. דחיית הסגנונות ההיסטוריים ואימוץ הגישה הרציונלית לתנאים שנוצרו על ידי החברה התעשייתית, האתר והפרוגרמה.
2. העדפת החלל על פני הדגם.
3. הנוף הוא בעבור האנשים, יצירת מקומות בחוץ לשימוש האדם.
4. הרס הציר והשפעת החלל הקוביסטי.
5. שימוש בצמחיה בשל תכונותיה הייחודיות כישות בוטנית או פיסולית.
6. שילוב של המבנה והגן ולא המבנה ולאחר מכן הגן.
(Treib, 1993. Modern Landscape Architecture, a Critical Review)
– אדריכלות הנוף אינה אומנות דקורטיבית אלא ענף של הארכיטקטורה, חלק בלתי נפרד לפתרות בעיות המגורים והעירוניות.
– עיצוב הגן הרציונלי יעשה על פי העקרון 'Function Determines Form'
– תכנון הנוף אסור שיתבסס על חיקוי הטבע אותו אנו מכבדים.
– גיאומטריה היא הבסיס לעיצוב הגן אך אסור לה לשלוט בקומפוזיציה ועליה להיות מוכפפת
לדרישות הפונקציונליות ולתנאי האתר. א־סימטריות היא הגיאומטריה הנכונה.
– העיצוב אינו יכול להיות מנותק מהקשר ועליו להגיב לאתר.
– מבנה פשוט ותמציתי מהותיים להשגת הרמוניה.
– אנו דוחים את החיקוי והאינטרפרטציה של סגנונות העבר.
רק יצירה מקורית תביא לסגנון חדש.
פרויקט עיצוב הנוף הישראלי הוא פרויקט מודרניסטי שנועד לשנות את פניה של הארץ והעם באמצעות טכנולוגיה, שפת תכנון, ומודלים מודרניסטיים מערביים. על אף הנסיונות לאמץ שפה מקומית בעיצוב הגן והנוף, הרי שבמאבק על דמותו של הגן הישראלי היתה ידם של המודרניסטים על העליונה.
אדריכלים-גננים שעלו לישראל מאירופה בראשית המאה העשרים הביאו את מורשת התכנון האירופאית למושבות, לערים ולמרחבים הפתוחים של הארץ. עם הקמת המדינה הם התגייסו למפעל הורקת הארץ: ליצירת ריאות ירוקות ולייפוי הנוף שהבניה החפוזה פגעה במראהו ובתפקודו. עם העליה ברמת המינוע ובשעות הפנאי על הצורך ביצירת מרחבים לנופש בבתי הבראה ובחיק הטבע. אדריכלי הנוף הטביעו חותמם בגנים האומיים, בשמורות הטבע, בטיילות חוף, בגנים ועוד. בהשפעת מודלים מאירופה ומארצות הברית הם תכננו דרכי נוף ודאגו לשיקום צדי הדרכים.
1930-1920
1931
1943
1951
1962
1971
1977
1998
אדריכלים-גננים בוגרי בתי ספר לגננות באירופה מגיעים ארצה
תחרות פומבית לתכנון גן מאיר בתל־אביב
הקמת ארגון הגננים בהתיישבות העובדת
הקמת איגוד אדריכלי הנוף
כנס הפדרציה הבין־לאומית של אדריכלי גנים ונוף נערך בחיפה, צבי מילר סגן נשיא הפדרציה
נוסד פרס קרוון, ומוענק למשרד יהלום צור על תכנון גן סאקר בירושלים
הקמת המסלול לאדריכלות נוף בטכניון
אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור מקבלים את פרס ישראל למפעל חיים
התערוכה נערכה בשנת 2014 על ידי סטודנטים בקורס אדריכלות נוף בישראל, בהנחייתה של פרופ"ח טל אלון מוזס. היא הוצגה בשנה זו בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים; בשנת 2016 בכנס השנתי של איגוד אדריכלי הנוף; ומ-2022 היא מוצגת כתערוכה מקוונת באתר זה.
נשמח לענות לפניותיכם בהקדם האפשרי. לתשומת לבכם, ארכיון המרכז פתוח לקהל הרחב בתיאום מראש בלבד.