ניתוח היסטורי של התפתחות נוף גן הקיבוץ
/ גיל הר־גיל

חוקר: גיל הר־גיל

מנחים: שאול עמיר, מנחם רוזנר

שנה: 1992

מילות מפתח: קיבוץ, היסטוריה, שטחים פתוחים, גן, צמחייה, נוי

נושא המחקר הוא ניתוח היסטורי של התפתחות נוף גן הקיבוץ. הבחירה להתמקד בגן הקיבוץ ולא בגני ישובים אחרים נעשתה בשל המקום החשוב שתפס גן הקיבוץ בתולדות אדריכלות הנוף ותכנון הגנים בארץ, בשל החשיבות הרבה שיוחסה לגן בחברה הקיבוצית ובשל יחודה של חברה זו.
מטרת המחקר היתה: לתאר באופן מסודר את ההתפתחות ההיסטורית של נוף גן הקיבוץ: לזהות ולהבין את התהליכים והתופעות שבלטו בו; לנסות לזהות הקבלות אפשריות בין תהליכים ותופעות בגן הקיבוץ לבין תהליכים ותופעות בתחומים אחרים.
בשל העובדה כי כמעט ולא היה קיים ידע אמפירי על גן הקיבוץ היה המחקר בבחינת ראשוני ו"חלוץ" בתחומו, לכן התבסס על גישת מחקר "איכותית" שאיפשרה פתיחות מחקרית. המחקר התחיל ללא שאלות מחקריות, תוך התפרסות על תחומי ידע רבים הקשורים, במישרין ובעקיפין לגן הקיבוץ. רק במהלך המחקר גובשו שאלות מחקריות ונבחרו נושאים להתמקדות ולהעמקה.
המחקר כלל שלושה שלבים עקריים:

א. חקר הידע הקיים בספרות – שלב בו נלמד ונבחן הידע הקיים במספר תחומים ובמיוחד בנושאים הבאים: גנים ושטחים פתוחים בארץ ובעולם; הקיבוץ כחברה והשינויים שחלו בו; גן הקיבוץ. בסוף שלב זה גובשו שאלות מחקריות ונבחרו נושאים להתמקדות.

ב. חקר ארוע – שלב בו נבחנו לעומק בשני קיבוצים השאלות המחקריות והנושאים הספציפיים הקשורים לגן הקיבוץ אשר נבחרו להתמקדות בשלב הקודם.

ג. ניתוח ודיון בממצאים – שלב בו נותחו ממצאי השלבים הקודמים, גובשו מסקנות מחקריות והוצעו פרשנות והשערות להסבר התופעות והתהליכים שזוהו.

נוסף לתיאור ולהסבר של ההתפתחות ההסטורית של הנוף בגן הקיבוץ היו ממצאי המחקר העיקריים כדלקמן:

– זוהו ארבע תקופות בגן הקיבוץ על מאפיינהן.
– על בסיס זהוי ארבע התקופות בגן הקיבוץ הועלתה אפשרות של קיום התאמה כרונולוגית בין התקופות בגן הקיבוץ לבין טיפוסים מבניים שזוהו על ידי חוקרי החברה הקיבוצית.
– זוהו גורמי ההשפעה של התפתחות גן הקיבוץ.
– זוהו תהליכי התפתחות והשתנות של השטחים הפתוחים, הפרטיים והצבוריים, בגן הקיבוץ.
– זוהו שינויים באופי השימוש בצמחיה, בתקופות שונות בגן הקיבוץ.

ממצאי המחקר, במידה ויאוששו במחקרי המשך, יהוו תרומה לידע האמפירי הקיים לגבי התכונות הפיזיות-מרחביות של הקיבוץ. בממצאים אלה יש חשיבות ותקומה לתולדות התכנון והבינוי בארץ בכלל ולתולדות אדריכלות הנוף בפרט. כמו-כן, לאור ממצאי המחקר גובשה השערה בדבר האפשרות כי אופיו וצורתו של גן הקיבוץ היוו ביטוי פיזי-צורני למצבה של החברה הקיבוצית. קשר כזה, במידה ויוכח במחקרי המשך, יהווה תרומה משמעותית לתחום הידע האינטרדיספלינרי הקושר מאפייני התכנון הפיזי והסביבה הבנויה עם מאפייני החברה.

> קישור לתיזה בספריית הטכניון