עיונים בגלגוליו של רעיון השכונה
/ רחל (אדמתי) קלוש

חוקרת: רחל קלוש

מנחה: יוברט לו-יון

שנה: 1991

מילות מפתח: עיר, שכונה, מגורים, חברה, תכנון

רעיון השכונה חוזר ונשנה בתאוריות של העיר המודרנית והוא בעל תפקיד מרכזי בארגון בתכנון ובעיצוב הסביבה העירונית. למראית עין נראה כי יש בתאוריות אלה הסכמה לגבי מהות השכונה שכן המושג, במשמעו החברתי והפיזי, השתרש למדי בתחום התכנון והארכיטקטורה. על פי רוב הוא משמש ככינוי לאזור בעיר אשר הוא גם יחידת תכנון מובחנת. יחידה זו נמצאת במרחב שבין הבית הבודד והמכלול העירוני תוך שהיא מאחדת מספר יחידות דיור בודדות לכלל מערכת. כך, מדובר על פי רוב בקבוצת מבנים ובתשתית ציבורית, המיועדים למגורים ולשרותים נלווים ומהווים חלק עיר מובחן שהוא קטע ממכלול עירוני גדול יותר אך בעת ובעונה אחת גם ישות מוגדרת לכשעצמה.

אם כך, למרות הסכמה ניכרת על מהות השכונה, משמעה בתאוריה של התכנון והארכיטקטורה אינו אחיד וניתן לזהות בו פנים רבות. כי על כן השכונה, המתבלטת כנושא תכנוני יחודי, עוברת תהליך דינמי ומורכב של התגבשות תאורתית תוך שהיא נתונה לשינויים ותהפוכות שונים הקשורים הן לתמורות במהותה והן לתמורות בתאוריות עצמן.

עבודה זו נועדה להתחיל בדיון על משמעותה של השכונה בתכנון ובארכיטקטורה כשנקודת המוצא היא עיון לא בשכונה עצמה כאובייקט בנוי על מנגנוניו ותפקידיו השונים, אלא עיון בתאוריה של השכונה. כי על כן נראה כי מעבר לשאלת מהותה הפיזית של השכונה מסתתרת שאלת מהותה כרעיון מופשט, ובהקשרה הקונקרטי של עבודה זו, שאלת מהותה כרעיון תכנון. נראה כי באה העת לבחון רעיון יחודי זה על רקע הנסיבות והתהליכים אשר השפיעו על השתרשותו, התגבשותו והתמורות שחלו בו בתחום הארכיטקטורה והתכנון.

הדיון מתמקד איפוא בגלגוליו של רעיון השכונה כדרך של עיון בתאוריה המשתנה של השכונה. אם כך, מטבע הדברים אין תאוריה זו עומדת בפני עצמה, אלא היא ביטוי לתמונה המשתנה של כלל השיח בארכיטקטורה ובתכנון על הקשריו התרבותיים, החברתיים, הכלכליים והפוליטיים ועל המודעות שהוא מבטא לידע ולארועים היסטוריים ועדכניים. מכך נובע כי העיון ברעיון השכונה הינו גם עיון במשמעה המשתנה של השכונה בתאוריה.

ההכרה הגוברת בחשיבות העיון בשיח התכנוני-ארכיטקוני מתווה את כיוונו הפרשני של הדיון, תוך שהיא מצביעה על הצורך לבחון את רעיון השכונה לא כנושא לעצמו, אלא כפי שהוא מתפרש בהקשרו לתכנון ולארכיטקטורה. מכך נובע כי אין כוונת הדיון להגדיר באופן אוביקטיבי את מהותו של רעיון השכונה, אלא להתוות את תחילתו של עיון במשמעותו המשתנה בתכנון ובארכיטקטורה.

בהתאם לכך נבחן רעיון השכונה כמערך של פרשנות בתחום התכנון והארכיטקטורה המתגבשת ומשתנה לאורך זמן. מדובר הן בפרשנות הניתנת במסגרות תאורתיות בתכנון ובארכיטקטורה המודרניים לשכונה כתופעה עירונית (השכונה הספונטנית); אך בעיקר מדובר בתיאור ובהסבר השכונה בהתאמתה לעשיה התכנונית-ארכיטקטונית כיצירה מודרנית לחלוטין (השכונה המתוכננת).

פרשנות מסוג זה מתבררת בשלושה מהלכים של עיון ברעיון השכונה, הבוחנים את תופעת השכונה, כפי שהיא מתבטאת במשמעה התכנוני-ארכיטקטוני, מכיווניו השונים:

במהלך הראשון נבחנת סוגיית השכונה כרעיון תכנון מודרני. בהתאם לכך מתבהרת התבססות התאוריה של השכונה, כהתמודדות תכנונית עם "בעיות השעה". כך, נסקר הקשרו של רעיון השכונה למגמות התפתחות העיר המודרנית, להתפתחות התכנון העירוני המודרני, להשתנות דרכי פעילותו ואופן מעורבתו של המתכנן ולכלל ההתכוונות המודרנית בתחום התכנון והארכיטקטורה. נראה כי התפתחות העיר התעשיתית ואיתה תכנון הערים השיטתי מביאים להתיחסות מודעת וישירה אל תכנון השכונה, הן כחלק מתהליך פיתוח שלבי ומקוטע של מכלול עירוני מורכב והן כמסגרת להרחבת ערים על בסיס מסקנות המחקר פורטו המלצות ביחס לצעדים שיקומיים­ מונעים שרצוי לנקוט בהם בתכנון ראשוני של שכונות מגורים. בהתאם להמלצות אלה: יש להעדיף בינוי בחלקות קטנות ובצפיפות נמוכה; יש לדאוג לחלוקה נכונה של שטחים פתוחים אשר לא תהווה מעמסה תחזוקתית על הרשות העירונית; יש לאפשר בניה גמישה לתוספות; יש להעדיף בניה באיכות בסיסית גבוהה; יש להעדיף דפוסי בינוי ופיתוח המתאימים למשקי בית בחתך גילי הטרוגני; יש לדאוג לפיזור סביר של שרותים בין אזורי מגורים, תוך הבטחת אפשרות להתפתחותם ולהתאמתם לדרישות משתנות של משקי בית; אין לאפשר לשרותי מסחר לגדול מעבר לרמת שרות שכונתית.

> קישור לתיזה בספריית הטכניון