חוקרת: אנה לובוביקוב־כץ
מנחים: אברהם וכמן, מיכאל (מייק) טרנר
שנה: 2001
מילות מפתח: שימור, מדיניות השימור, שימור אופי העיר, שימור האבן
מהיווסדה ועד ראשית המאה העשרים, נבנתה ירושלים בבניית אבן מסורתית. שכבות הסלע בירושלים בסביבותיה עשויות מאבן גיר בעלת איכות טובה לבנייה ושימשו מחצבות לאבני בניין בירושלים.
התייחסות שיטתית לשימור העיר החלה רק עם הכיבוש הבריטי של ירושלים בדצמבר 1917 . הבריטים מצאו את ירושלים בנויה באבן, כאשר האופי ההיסטורי של העיר עמד בפני שינוי מהותי כתוצאה משני תהליכים:
1. התפתחות השימוש בבטון מזוין וטכנולוגיות חדשות בבנייה.
2. התפתחות והתרחבות פיזית מהירה של ירושלים ושכונותיה.
בכוונה לשמר את האופי ההיסטורי הייחודי של ירושלים, מיהרו הבריטים לנקוט בצעדים מיידיים, כאשר הבולט שבהם אכיפת השימוש באבן כחומר בנין בבנייה החדשה. רמת ההחלטיות של התקנה ואזורי שליטתה התרחבו עם הזמן, והדרישה הזאת הקיפה את הבנייה חדשה בכל חלקי העיר.
באותה תקופה קיבלו מאמצי השימור חיזוק גם מכיוונים נוספים, כגון: פיתוח מדיניות שיטתית בתכנון עיר, אשר, למשל, תרמה להתייחסות לעיר העתיקה כולה כאזור לשימור נפרד כבר ב־1918 . האירוע מקדים בהרבה את תפיסת השימור בת זמנו. "תקנת האבן" בירושלים מהווה אמצעי שימור ייחודי אשר ניסה לטפל באופן ישיר ודומיננטי בשמירת האופי ההיסטורי של העיר כולה והשפיע בעקביות על הדמות החזותית של הסביבה הבנויה בירושלים עד היום. אולם, קיימת בעיה הן לגבי עמדת המוצא העקרונית הן לגבי אפשרויות המימוש של שמירת אופי העיר ההיסטורית באמצעות תקנה מסוג זה.
על אופי העיר משפיעים גורמים שונים – ולא רק חומר הבניין. קודמת לחומר הבניין, הבעיה של הצורה הארכיטקטונית ושל הטכנולוגיה, וכל שלושת הגורמים מושפעים זה מזה, וכמובן – מהתשתית החברתית והכלכלית. אלא שהרבה יותר קל לבצע, באופן מעשי, בקרה על שימוש בחומר בניין מסוים, מאשר בקרה על הצורה ארכיטקטונית וזה מה שקרה בירושלים, וכתוצאה מכך, מהווה ירושלים כיום דוגמה ייחודית במינה לניסיון לשמור על האופי החזותי ההיסטורי של עיר באמצעות תקנה המחייבת, כבר 80 שנה, שימוש באבן בבניינים חדשים.
במשך השנים חלו שינויים משמעותיים בטכנולוגיה ובתעשיית הבנייה וגם בתכנים הארכיטקטוניים. הסתירה בין הצורך להשתמש בחומר בניין מסורתי לבין יישום טכנולוגיות מתקדמות, השתקפה והתבטאה, בסופו של דבר, באופייה החזותי הכולל של ירושלים.
אבן מהווה חומר בעל עמידות יחסית גבוהה לבליה (בהשוואה לבטון, למשל), ומבטיחה רמה מסוימת באיכות האסתטית של הבנייה. לאבן גם ערך רגשי אסוציאטיבי והיסטורי מיוחד באופי העיר ירושלים.
המחקר מנסה לבחון את הרקע להיווצרות תקנת האבן בראשית המנדט הבריטי ואת, המטרות המקוריות שלה, ומנסה לעקוב אחרי התפתחות טקסטואלית של תקנת האבן בחיפוש אחרי שינוים קונצפטואליים שנדרשו במשך הזמן. המחקר מנסה גם לבחון את תוצאות היישום של תקנת האבן בפועל בשטח. מכיוון שהתקנה מתרכזת במרכיב של חומר הבניין, מתרכז המחקר הנוכחי בנושא "האבן" בהקשר של שמירת אופי העיר ובוחן את הקשר שבין תכונות החומר ובטחן החזותי (צורה, צבע וטקסטורה) בעיצוב העירוני. המחקר בוחן את מרכיב האבן בדוגמאות נבחרות של בנינים מתקופות הבנייה שונות, החל מתחילת המנדט הבריטי, ואת המסקנות לגבי השגת המטרה המקורית שהייתה הגורם להיווצרות התקנה הזו.
המחקר מתבסס על חקר חומר ארכיוני (היסטוריה וההתפתחות של "תקנת האבן") ועל סקר שדה (אבן במבנים נבחרים), ומתייחס גם להיבטים של שימור החומר עצמו שימור האבן, כנגד בליית, כולל ניתוח השוואתי ומסקנות לגבי תוצאות יישום "תקנת האבן" בירושלים.
