חוקרת: יעל סיון־גייסט
מנחה: רחל קלוש
שנה: 2007
מילות מפתח: התחדשות עירונית, תכנון אורבני, לב העיר, תל אביב, הדר הכרמל, חיפה
חידוש והתחדשות עירונית מהווים סוגיות מרכזיות בשדה התכנון האורבני בעשורים האחרונים בשל התדרדרות של מרכזי ערים רבות בעולם. המחקר עוסק ביחסי הגומלין בין השחקנים השונים המעורבים בתהליכי החייאה עירונית של אזורי מגורים במרכזי ערים ותיקות. הוא בוחן שלושה מרכיבים של המרחב העירוני: המקום על מאפייניו ההיסטוריים, הפיסיים והגיאוגרפיים; התכנון הפורמלי והאופן שבו הוא פועל "מלמעלה"; הידע המקומי והיוזמות "מלמטה". חקירת מרכיבים אלה בשני מקרי מבחן מאפשרת לבדוק באופן השוואתי את השפעתם על תהליכי ההתחדשות בשני אזורים בשתי ערים שונות.
המחקר מעלה מספר שאלות: מה תפקיד התושבים בתהליכים של התחדשות עירונית? מהו הידע עליו מתבסס התכנון הפורמלי בתהליכי החידוש? כיצד משתמש התכנון במשאבים מקומיים לצורך ההחייאה העירונית? כיצד משתף התכנון את התושבים בתהליך ההחייאה? עד כמה חשובה המחויבות של הרשות המקומית להליך ההחייאה העירונית? החלק הראשון של החיבור כולל סקירת ספרות הבוחנת מגמות שונות בהחייאה עירונית והזיקות בין החשיבה התכנונית, תהליכים חברתיים ופוליטיים ושינויים החלים בעיר העכשווית בעידן הגלובלי. במסגרת החשיבה התכנונית, נסקרים הידע המקצועי וגישות לתכנון מודרני ופוסט מודרני, אל מול הידע המקומי. במסגרת דיון בעיר העכשווית נבחנת מורכבות העיר בעידן הגלובלי, חיי היומיום של תושבי העיר והשפעת גורמים אלו על מגמות בתכנון ועל החברה האזרחית. לבסוף נבחנים תהליכים חברתיים ופוליטיים הגורמים להתחזקות החברה האזרחית, המהווה מסגרת המעודדות התארגנות של תושבים בתהליכי התחדשות ומשפיעה על החשיבה התכנונית.
לצורך המחקר נבחרו שני אתרי חקירה – אזור לב העיר בתל אביב, ואזור הדר הכרמל בחיפה. המחקר בחן את כל אחד מאתרי החקירה בשלושה נושאים: הראשון – התכונות הפיסיות, גיאוגרפיות, אדריכליות, היסטוריות, פוליטיות וחברתיות המאפיינות כל אזור; השני – התכנון הפורמלי "מלמעלה" שהתקיים לגבי כל אזור; והשלישי – היוזמות "מלמטה" והתארגנויות התושבים לצורך התחדשות בכל אתר חקירה.
איסוף הממצאים למחקר התבצע במספר אופנים, בהתאם לנושא הנחקר. החומר שנאסף על נושא "המקום" התבסס על מידע ממקורות שונים: ספרי היסטוריה; ניתוח נתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; מפות, תכניות ותצפיות בשטח. איסוף הנתונים לגבי התכנון הפורמלי התבסס על ניתוח של התכניות שהוכנו לכל אחד מאתרי החקירה, סיכומי ישיבות, מכתבים ועל ראיונות עומק בשיטה איכותנית. הראיונות עם גורמי התכנון האירו את התמונה "מאחורי הקלעים", אשר לא באה לידי ביטוי במסמכים הפורמליים. איסוף החומר לגבי היוזמות "מלמטה" התבסס בעיקר על ראיונות עם תושבים. בנוסף לראיונות התבססו הממצאים על סיכומי ישיבות של ארגוני התושבים, תכתובות וקטעי עיתונים.
מתוך הממצאים ניתן להעריך את תהליך ההחייאה שהתרחש בשני אתרי החקירה ולבחון אותו על רקע מגמות עכשוויות בהחייאה עירונית. התהליך בלב העיר בתל אביב התבסס בפועל על רעיון "ניהול משאבים עירוניים" והביא לשינוי המיוחל בזמן קצר יחסית. לעומתו התהליך בהדר הכרמל בחיפה "נשאר על הנייר" וכתוצאה מכך שתכנית החידוש לא יושמה ממשיך המצב בהדר הכרמל להתדרדר.
הממצאים מציגים את התהליכים הבלתי פורמליים בהם התקיים דיאלוג בין התכנון ובין תושבים בלב העיר בתל אביב, וכיצד השפיע הידע המקומי הזה על הליכי התכנון ותהליך ההחייאה. כמו כן מציגים הממצאים את הדרכים הפורמליות של שיתוף ציבור שהתקיים במהלך הכנת התכנית להדר הכרמל וכיצד השפיעו על התכנית. הממצאים בוחנים את הגופים שהוקמו כמתווכים בין הממסד העירוני ובין התושבים בכל אתר חקירה. מתוך הממצאים עולה גם רמת המחויבות של הרשות המקומית בכל אחד מהמקרים, לתהליך ההחייאה העירונית במהלך יישום תכנית החידוש.
מהמחקר עולות מספר מסקנות. הראשונה מתייחסת לעדיפות של תכנית גמישה להליך של התחדשות עירונית. התכנית צריכה להגדיר יעדים ומסגרת פעולה, ממנה ייגזרו פרויקטים קטנים שייושמו במהירות ויקרינו על הסביבה. תוצאות מהירות ובולטות בשטח משדרות לתושבי המקום ולתושבים פוטנציאליים שדברים זזים ויש סיכוי שהמקום ישתפר. המסקנה השנייה מתייחסת לצורך בהידברות רציפה ובלתי אמצעית עם תושבים בתהליך של החייאה עירונית. הידברות זו היא הכרחית להצלחת המהלך. היא נותנת לתושבים אפשרות להיות חלק מתהליך התכנון ולהשפיע על שינויים הנוגעים בחייהם. בנוסף, הידברות כזו מאפשרת למתכננים להכיר את השטח על מרכיביו השונים, גם אלו שאינם גלויים. בנוסף שיתוף ציבור יכול לתרום גם בתיווך הידע על המקום אל תושבים חדשים באזור. המסקנה השלישית מתייחסת לרמת המחויבות של הרשות להחייאה עירונית, שהיא הכרחית להצלחת התהליך. קידום פרויקטים באזור החידוש, לצד תמיכה של הרשות ביוזמות שבאות "מלמטה", משדרים לתושבים שמתרחש משהו חיובי. תגובת הרשות מעודדת את התושבים להשקיע בכוחות עצמם ולהמשיך לפעול. המסקנה הרביעית מתייחסת להתבססות על תקדימים ממקומות אחרים, שהוא הליך מקובל בתהליך התכנון. כאשר התכנון פונה לתקדימים ממקומות אחרים שיושם בהם תהליך חידוש, יש צורך להבין את השוני בין המקומות מהבחינה הפוליטית, הכלכלית, החברתית וכדומה. לכן, התכנית להדר הכרמל לא יכולה להציע יישום של פתרונות מלב העיר באופן ישיר, מבלי להתחשב בהבדלים בכוח המשיכה של תל אביב לעומת חיפה, בטופוגרפיה ההררית בחיפה ובעיקר באוכלוסייה ההטרוגנית בהדר לעומת האוכלוסייה ההומוגנית ברובה בלב העיר תל אביב.
