איה קול, עדן רוטברט, רננה ליפנר־בדיחי, אדוה חפץ, רונה שקד I תשע״ח, 2018
הערכת המשמעות התרבותית של הבריכה
ערך אדריכלי, נופי ואסתטי. המחשבה על מיקום הבריכה והצבתה בשטח תוך טשטוש הגבולות בין הטבע והבריכה (קו המים המשכי לקו האופק), שבאה לידי ביטוי גם בפרטים האדריכלים שלה, משקפת את האידאולוגיה והערכים של האדריכל משה גלפז. הבריכה ממוקמת בקצה הקיבוץ ומשקיפה אל החורש הטבעי האופייני לאזור. גם לאחר התפתחות והרחבת הקיבוץ, הנוף הפתוח הנצפה מהבריכה נשמר.
צורניות הבריכה אינה אופיינית לבריכות שחייה סטנדרטיות והיא טומנת בחובה את רעיון ה"בריכה הרב-תכליתית" דרך ביטוי אסתטי אדריכלי. הבחירה לייצר בריכה בצורה מעוגלת, בשילוב עם מספר אופציות לרחצה תואם את תפיסותיו של גלפז. הייחודיות הצורנית של הבריכה צריכה להילקח בחשבון כאשר מתבוננים עליה כאובייקט לשימור. הדקל שניצב בבריכה הדגיש והבליט את המורכבות הצורנית של הבריכה.
ערך היסטורי. לאדריכל הפרויקט, משה גלפז, השפעה רחבה על תכנון הבריכות בישראל בראשית דרכה. העובדה כי הבריכה השתמרה ופעילה, וקיימים בה פרטים מקוריים, הופך אותה באופן מסויים לאובייקט מוזיאלי לעבודותיו של גלפז, שחלקן לא נשתמרו. מלבד העובדה שגלפז תכנן ועיצב את הבריכה, כאשר בוחנים את עבודותיו, ניתן לזהות קו מקשר בין הפרויקטים השונים. הדבר מחזק את העובדה שהבריכה היא ביטוי אדריכלי לתפיסת עולמו.
הבריכה וסביבתה, רמת המגינים, הן חלק בלתי נפרד מהיום־יום של חברי הקיבוץ לאורך השנים. הבריכה חקוקה בזיכרון של חברי הקיבוץ בעבר ובהווה. המדשאה בבריכה היא "מקום" בו מתרחשים אירועים משמעותיים בחיי החברה.
למרות השינוי שחל בקיבוץ המדשאה נשארה נקודת מפגש. לדקל בבריכה תפקיד חשוב בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי של חברי הקיבוץ לדורותיו. הוא הפך לסמל בשל מקומו הייחודי ובשל הערכים שהוא מייצג. הדקל ליווה את התפתחות הילדים שגדלו במקביל לצמיחתו, הוא ליווה עם הזמן את הגדילה והצמיחה של הקיבוץ. יש לתהות על שינוי מקומה של הבריכה בקיבוץ, בעקבות השינויים שחלו בקיבוץ (משבר כלכלי והפרטה) ייתכן כי היא אינה מייצגת עוד את הרעיון הקיבוצי וכיום היא משמשת מקום בילוי ופנאי בלבד.
שתי המחצבות ההיסטוריות מספרות את סיפור ההקמה של הקיבוץ, הקשור בסיפור ההתיישבות היהודית לפני קום המדינה. לא ברור האם הקמת הבריכה על בסיס המחצבות הקיימות נעשה מתוך צרכים פרקטיים או אידאולוגיים־רעיוניים אבל מעצם מיקומה, הבריכה מסמלת גם את זיכרון המחצבה. השימור ההיסטורי של סיפור קיבוץ בית אורן וענפי פעילותו, חשובה למאגר התיעוד של צורת ההתיישבות הקיבוצית בארץ. השימוש המחודש של המחצבות בקיבוץ הוא מעין סגירת מעגל עם עברו.
ערך חברתי. חברי הקיבוץ רואים בבריכה מושא גאווה לאור המטען ההיסטורי-חברתי שנקשר בה. האירועים שהתקיימו במתחם הבריכה, בין אם קשורים בה באופן ישיר (תחרויות שחייה, הנאה בשעות פנאי וכו') ובין אם אירועים במדשאה – ערבי קהילה, חתונות וכדו' – הם חלק משמעותי בעיצוב זהותם הקולקטיבית של חברי הקיבוץ. מיקומה של הבריכה בין שטחי הקיבוץ ההיסטורי לשטחי ההרחבה יוצר מוקד עניין חברתי מהותי להמשך חיי הקהילה במקום.
ערך מדעי. ייחודה הקונסטרקטיבי של הבריכה הוא בבניתה כזיז על דופן ההר. בנייה זו, מעבר לייחוד האדריכלי האסתטי שבה והעובדה שהיא בנויה כטראסה (בשונה מהבריכות הנפוצות יותר, אשר לרוב נבנות על משטח ישר ואחיד – בין אם השטח היה ישר מלכתחילה ובין אם יושר למטרת הבריכה) מהווה תרומה למאגר הידע בתחום טכנולוגיות הבנייה של בריכות. השתמרותם של הפרטים המקורים שחלקם נבנו ע"י חברי הקיבוץ, ושל השרטוטים המקוריים, מעידה על הטכנולוגיה בה נבנו, על עמידותם ועל אמינותם.
