על ארכיטקטורה ובינוי ערים

אברהם ארליק

שנת הפרסום: 1983

מו"ל: היחידה לתיעוד הארכיטקטורה, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון

שפה: עברית

תוכן עניינים

הקדמה [III]
האדריכלות בישראל ־ סקירה הסטורית [1]
פרק ראשון – בעיות בינוי [18]
החלל העירוני – דבר השלטון המקומי, 1964 [19]
עקרון יחידת השכנות (באר שבע) הלכה ומעשה ־ דבר השלטון המקומי, 1963 [27]
על נוף וארכיטקטורה – תוי מס' 1967,1 [33]
דיור ועיר ־ על המשמר, 1964 [39]
הרהורים אורבניסטיים בקשר עם ההתחרות לתכנון מנשיה־ דבר השלטון המקומי, 1964 [44]
התרופה נהפכת למחלה ־ הארץ 1970 [49]
בינוי ואדריכלות ברחוב הירקון – הארץ 1972 [56]
ככר אתרים וסביבתה – הפרסומת והסחורה ־ הארץ, 1975 [64]
כבשת הרש – מעריב, 1975 [72]
ירושלים, בינוי ערים, פוליטיקה ועתונות, הארץ, 1971 [76]
ירושלים, מציאות וחזון – תוי מסי 1971,9 [82]
הרהורים אורבניסטיים בירושלים – הארץ, 1981 [93]
תל ־ אביב המונומנטלית – הארץ, 1968 [99]
הרהורים אורבניסטיים בתל ־ אביב, הארץ, 1977 [104]

פרק שני ־ אדריכלות וביקורת על בנינים [111]
הלטון תל ־ אביב – הארץ, 1965 [112]
הבימה מתחדשת ־ הארץ, 1970 [117]
מוזיאון תל ־ אביב – הארץ, 1971 [124]
לא על ארכיטקטורה לבדה – הארץ, 1971 [131]
חרושים בערבה – הארץ, 1970 [137]
בתי כנסת בתל – אביב – הארץ, 1971 [142]
משכן הנשיאים וסביבתו – הארץ, 1971 [150]
אנדרטאות בככרות תל – אביב – הארץ, 1976 [156]
שני בנינים בירושלים – הארץ 1972 [164]
מה שיש ומה שאין בה – הארץ, 1979 [169]
אדריכלות העשור – הארץ, 1980 [174]
הבאוהאוז עצוב כבשורה חברתית – הארץ, 1980 [180]
בינוי ואדריכלות בשנת 2000 ־ החותם, 1979 [185]
מונומנטים בשדרות שאול ־ הארץ, 1979 [195]
על בעיות הסגנון בארכיטקטורה ־ אורלוגין, 1956 [201]

פרק שלישי ־ אדריכלים [208]
אלכס ברוולד (25 למותו) ־ אאא"י, 1956 [209]
זאב רכטר – נסיון של הערכה – אאא״י, 1961 [217]
לאופולד קרקאור – תוי 13-14 , 1974 [226]
י. ברלין ־ תוי מסי 16 , 1976 [238]
דב כרמי – תוי מסי 19 , 1980 [249]
אריק מנדלסון – הארץ, 1978 [262]
אריק מנדלסון בארץ ישראל – תוי מסי 20 [274]

הקדמה
המאמרים שכונסו בקובץ זה רובם ככולם נכתבו כתגובות על התרחשויות של השעה, חלקם בעתונות הכללית, חלקם בכתבי עת מקצועיים. זוהי בעיקרה ביקורת על מה שהיה בגדר חדש, מתהווה. כיום שייכים דברים אלה לקיים, שהיה עליו לעמוד בביקורת הקיום והשימוש. ביקורת שניה זו יש והיא קשה יותר, אך לרוב היא סלחנית וסלחנותה באה לה מההרגל: הקיים שייך לסביבה שבה חיים, שאליה הסתגלו.

יש והחששות שהובעו בביקורת הכתובה התאמתו במלואם. במקרים אחרים היה אולי המחבר מנסח את דבריו היום באופן שונה במידה זו או אחרת. למרות זה נמנעתי מלהכניס שינויים, פרט לתיקונים קלי ערר, סגנוניים בעיקר.
בסך הכל הרי זה פרק בהיסטוריה וגם לביקורת יש היסטוריה.

המחבר