עולם מעגלי, עולם ישר זווית: בין תל חצור לקבר חוני המעגל
/ אורין שחר, אלונה נצן־שיפטן

זהויות 5, תשע"ד – 2014, עמ' 130-99

המחקר נערך בתמיכת הקדש שלמה גלס ופני בלבן־גלס

שני סיפורים היסטוריים, האחד מקראי והאחר תלמודי, התחרו ביניהם על עיצוב זהותה המודרנית של העיירה חצור הגלילית בראשית צמיחתה. כל אחד מהם הזין בדרכו צרכים אנושיים, לאומיים וממלכתיים שכוונו למציאת הקשר בין המקום הפיזי לבין האידיאולוגיה הציונית והמתיישבים החדשים. הסיפור המקראי מתאר את לכידת העיר הכנענית חצור בידי יהושע בן־נון. דוד בן־גוריון הקביל אירוע זה, החותם את מסעם של בני ישראל ממצרים ומסמל את ראשית ההתנחלות תפיסתו של בן־גוריון בארץ כנען, למורשת הקרבות של 1948 ולמעשה ההתיישבות הלאומי. הסיפורים התלמודיים המזוהים עם חצור הם הסיפורים על אודות חוני המעגל, שעל פי כמה מסורות נקבר בקרבת חצור.

המאמר מתמקד בפער הרעיוני הבא לידי ביטוי מובהק בעיצובם האדריכלי של שני מתחמים שהוקמו במהלך שנות השישים לצד האתרים ההיסטוריים: המוזיאון לעתיקות חצור – הסמוך לאתר החפירות הארכיאולוגיות בתל חצור; ומתחם קברו של חוני המעגל בפאתיה המערביים של חצור הגלילית. התבוננות אדריכלית באתרים אלה מגלה שלמרות הסמיכות של מועד הקמתם ושל מיקומם, ולמרות העובדה ששניהם נוצרו תחת קורת גג ממלכתית אחת, הם דוברים שפות אדריכליות שונות לחלוטין.

> לקריאת המאמר באתר זהויות