פורסם בביטאון מבטכניון, גיליון 41, 1991
מחמת בורות, חוסר תשומת לב, ערכים מעוותים והזנחה מוחלטת, הרבה מהנחלות הסביבתיות בעלות הערך הרב ביותר שהיו ברשותינו – עדות מוחשית להיסטוריה ולתרבות הייחודית שלנו – טופלו, לצערנו, בצורה גרועה ואף הושחתו בצורה בלתי הפיכה. זה מכבר הכירה הקהילה הבינלאומית ב"צורך לחקור, לזהות ולהגן על המורשת הבנויה", ושמה דגש על חשיבות הדבר עבור הדור הנוכחי והעתידי להבטיח שציוני הדרך של ציוויליזציות קודמות (כולל אלו של העבר הקרוב) – כפי שבאו לידי ביטוי בסביבה הבנויה – יהיו מוגנים ויותאמו באופן יצירתי לצרכים הנוכחיים והעתידיים.
מה נעשה בישראל כדי לשפר את המצב העגום? גופים ציבוריים, כמו המועצה לשימור בניינים ציבוריים ואתרי התיישבות, עשו בשנים האחרונות עבודה ראויה לשבח להגברת מודעות הציבור לנושא, ולעידוד שימור אתרים היסטוריים ושיחזורם. הטכניון ראה זאת מתפקידו לתמוך בפעילות זו, לא רק על ידי השתתפות בפעילות ציבורית, אלא גם במתן גיבוי מדעי ומחקרי הנחוץ לפעילות מעין זו, אשר רק מוסד אקדמי יכול לספק. לפיכך, הקימה הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בשנת 1976 את היחידה לתיעוד הארכיטקטורה, כדי לקדם את מחקר ההיסטוריה הארכיטקטונית של ארץ ישראל, וכן כדי להתחיל בתיעוד שיטתי של האתרים החשובים בארץ. העבודה התמקדה עד עתה בתקופה המתחילה עם הצהרת בלפור, ונמשכת עד לבנייתה של ארץ ישראל, כשבמהלך תקופה זו הונחו רבים ממאפייניה התרבותיים של ישראל המודרנית, והמבנה הפיסי של עריה וישוביה עוצב.
היחידה לתיעוד, שהינה ארגון התנדבותי פעיל ויצרני, החלה את הקמתו של בסיס נתונים ממוחשב למידע על ארכיטקטים ובניינים ישראלים. היחידה קידמה מחקרים, ופירסמה את ממצאיה בסידרת פירסומים (שהורחבו עתה ל-11 דוחות עיקריים), שראתה אור בעיתונות המקומית והבינלאומית. היחידה יזמה והשתתפה בתערוכות גדולות וחשובות של ארכיטקטים כמו אריך מנדלסון ואלכסנדר ברוולד, ובאמצעות חברי-הסגל האקדמי, עודדה והדריכה כתיבת סדרה שלמה של מחקרים וחיבורים מדעיים המתייחסים להיסטוריה של הארכיטקטורה הישראלית. אולם, ליחידת התיעוד אין בסיס חוקי או הכנסה קבועה, ועתה הגיעה העת לספק ליחידה מסגרת מאורגנת לשם המשך והרחבת פעילות חיונית זו בצורה של מרכז מחקר למורשת הארכיטקטורה.
בתוך הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, למרכז המחקר למורשת הארכיטקטורה מעמד של מרכז מחקר רב-תחומי, העוסק באופן יצירתי בעבר, בהווה ובעתיד של המורשת הארכיטקטונית הישראלית. במונח "ארכיטקטורה" נעשה פה שימוש כתיאור מקיף הכולל בתוכו היבטים שונים של עיצוב סביבתי: עיצוב פנים, ארכיטקטורה, הנדסת מבנים, עיצוב עירוני ואיזורי, ארכיטקטורת נוף של פארקים וגנים ותכנון נוף. המונח "ישראלי" חובק בתוכו גם את העבודה ההיסטורית ותקופת ה"טרום-מדינה" בארץ ישראל, כמו גם את המורשת התרבותית היהודית במובן הרחב ביותר. הטכניון, כמוסד האקדמי המקצועי היחידי לארכיטקטורה ותכנון בישראל, עם שימת הדגש הייחודית שלו על ידע ומיומנות, הינו המקום הטבעי למרכז מחקר שכזה.
מטרתו של המרכז להפוך למוקד ללימוד ומחקר אקדמי רציני, גם עבור צבירת מידע נוסף וגם כשירות למדינה. המרכז צריך להפוך למקור מוכר ובר-סמכה למידע ומומחיות, עבור בעלי מקצוע ואנשי אקדמיה בתחום זה. אנו מקווים, שעל-ידי יצירת מרכז כזה למחקר, ניצור את האוירה והתנאים אשר יעודדו עבודה בתחומים אלו, הן בקרב מורי הטכניון ובוגריו, והן בקרב אנשי אקדמיה ומקצוע בישראל וברחבי העולם. מרכז המחקר יקלוט לתוכו את יחידת התיעוד של הפקולטה. היקף פעילות היחידה לתיעוד, לא רק שתתרחב, אלא גם תודגש חשיבות פעילותה לשימור ושיחזור המורשת הסביבתית הישראלית. ארכיטקטים, היסטוריונים, מתכננים וארכיטקטי נוף בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הם אשר יזמו את הקמתו של המרכז אך אנו מקווים להביא, בסופו של דבר, לתוך תחום המרכז תחומים רלוונטים נוספים, העוסקים בהיבטים היסטוריים נוספים של הסביבה מעשה ידי אדם: התפתחות הדרכים והגשרים בישראל, נמלים, שדות-תעופה, תחנות הכוח ומערכות מתועשות מרכזיות. כמו כן, אנו מקווים לכונן קשרים גם ע אקדמאים מאוניברסיטאות אחרות העוסקים בתחומים הרלוונטיים לנושא, אך אינם קיימים בטכניון כמו: ארכיאולוגיה, גיאוגרפיה והיסטוריה.
מרכז המחקר אינו נתפס רק כגוף אקדמי, אלא גם כגוף המגיע אל הקהילה אותה הוא משרת. מתוכנן להעניק למרכז בסיס רחב, עם הקמתה של ועדה מייעצת ציבורית, אשר תייצג מגוון רחב של גופים מעוניינים.
מצופה שקשרים קיימים ושיתוף פעולה בין יחידת התיעוד וגופים שונים כמו – האגודה הישראלית לארכיטקטים ומהנדסים, האגודה לארכיטקטי נוף, המוזיאון הלאומי למדעים, תכנון טכנולוגיה, המועצה לשימור אתרים ומבנים – יתחזקו על ידי הקמתו של המרכז החדש. בהקשר לכך נתקבלה לאחרונה החלטה חשובה מאוד על-ידי הארכיון הלאומי של ישראל, הממליצה שהארכיון שיוקם על ידי המרכז יוכר באופן רשמי כ"ארכיון הארכיטקטוני המרכזי" בישראל.
ישנה כוונה שטווח הפעילויות בהן יקחו חלק חברי המרכז יכלול:
מחקר
חקר אופי הארכיטקטורה הישראלית, מכלול מקורותיה התרבותיים, וההגדרות הפיסיות, הפוליטיות והסוציו-אקונומיות בהקשר היסטורי נתון.
חקר ההיסטוריה ו/או הביוגרפיה של ארכיטקטים בודדים או קבוצות ארכיטקטים. חקר התיאוריות, הפילוסופיות, והאידיאולוגיות של העיצוב, של אינדיבידואלים, אירגונים או תנועות.
חקר ההיסטוריה של בניינים מסויימים.
חקר ההיסטוריה של הטכנולוגיה הרלוונטית ליישומים בתחומי העיצוב השונים בישראל.
חקר העקרונות, המדיניות, הפרוצדורות והטכניקות של התיעוד, השימור והשיחזור.
תיעוד וארכיונים
רכישה ואיחסון של מסמכים אורגינליים ו/או מועתקים: סקיצות, שירטוטים, תכתובת, ביוגרפיות, צילומים, פירסומים וכו' של ארכיטקטים ומעצבים חשובים בישראל.
רכישה של מיקרופילם או העתקי מסמכים הנמצאים בארכיונים אחרים בישראל, או רשימה קטלוגית של חומר כזה, במטרה להקים מקום מרוכז של מראי מקום.
הקמת בסיס נתונים ממוחשב מקיף, אשר יכיל מידע ביוגרפי על ארכיטקטים אשר עבדו או עובדים בישראל, ואינפורמציה על בניינים נבחרים או עבודות אחרות בעלות חשיבות ארכיטקטונית.
הקמת ביבליוגרפיה ממוחשבת לארכיטקטורה, תכנון, עיצוב ועוד.
שירותי ייעוץ והדרכה
מתן ייעוץ ועזרה לסטודנטים, חוקרים, מוסדות ואירגונים בישראל ובחו"ל.
מתן שירותי ייעוץ לבחירת חומר עבור תערוכות בעלות חשיבות.
מתן מידע חיוני לאלה המעורבים בפרוייקטים של שימור ושיחזור היסטורי.
שימור ושיחזור
השתתפות בדיונים ציבוריים, ושיתוף פעולה עם גופים ציבוריים אחרים, לשם קידום נושא השימור והשיחזור ההיסטורי, גם במונחים כלליים וגם במקרים ספציפיים.
השתתפות מעשית בפרוייקטים של שימור היסטורי במקרים של עניין אקדמי בנושא המסויים.
* * * * *
