מבט מקומי, על אדריכלות ונוף בישראל

אסופת מאמרים

הקדש שלמה גלס ופני בלבן־גלס

שנת הפרסום: 2004

מו"ל: המרכז לחקר מורשת הארכיטקטורה, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון

שפה: עברית

תוכן העניינים

דני שפר vii -vi
פתח דבר

מאמרים

רון פוקס [4–37]
היסטוריציזם ומודרניזם בירושלים ופשרם

סיגל דוידי קונדה [38–69]
מעופו של הגמל: יריד המזרח ויצירת מודרניזם ממוקם

הדס שדר [70–91]
היבטים של מקום פיסי ומקום תודעתי בשיכון הציבורי בישראל (1958-1948)

נעמה נאמן מזרחי [92–119]
שימור עירוני בקונטקסט ישראלי

טלי חתוקה ורחל קלוש [120–165]
יחסי עיר מדינה והשפעתם על הסדר האדריכלי בחוף הים של תל אביב

טל אלון מוזס [166–197]
הגינה העברית הוורנקולרית כטקסט, מתודה לחקירת נופים נכחדים

נורית ליסובסקי [198–237]
בעקבות הזמן האובד בנוף

פתח דבר

אסופת מאמרים זו, מבט מקומי: על אדריכלות ונוף בישראל, היא תוצאה של עבודות מחקר שבוצעו על ידי משתלמים וחברי סגל צעירים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל. עבודות מחקר אלה זכו למענק כספי מ"הקדש שלמה גלס ופני בלבן", קרן מלגות שהוקמה לזכרם של זוג נדבנים אלה. מטרת הקרן היא לעודד מחקר ולימודים בתחומי תולדות עם ישראל וארץ ישראל. הקרן חילקה מענקי מחקר לשנים 2001–2003 למספר חוקרים צעירים מהטכניון, אשר נושאי מחקריהם עוסקים במגוון נושאים ארכיטקטוניים, תרבותיים, חברתיים וסביבתיים, בארץ ישראל של אז וישראל של היום. כדי לשמר ולתעד את תוצאות העבודות שבוצעו בסיוע מענקי המחקר מהקרן, וכדי לכבד את התורמים ונדיבות ליבם החליטה הפקולטה, במסגרת המרכז לחקר מורשת הארכיטקטורה בישראל, להוציא לאור את אסופת המאמרים הכלולה בחוברת זו, המתמצתת את פרי עבודות המחקר.

עבודותיהם של ד״ר רון פוקס ואדר' סיגל דוידי עוסקות בניתוח הארכיטקטורה של ארץ ישראל המושפעת מסוגיות
מסורתיות של ה"זכרון ההיסטורי" והשפעתם על התנועה הציונית וההתיישבות העובדת בארץ ישראל. מיחד ישנה התייחסות לעברה וקדושתה של ארץ ישראל שיצרה איקונים טעוני משמעות (דתית) ברחבי העולם, כשירושלים, למרות היותה עיר פרובינציאלית מתוארת כ"טבורו של עולם". מאידך, בהשפעת רוח הזמן והמקום נוצרו יצירות ארכיטקטוניות חדשות כאמצעי לסדר חברתי חדש. הסגנון הבינלאומי הפך לביטוי האוונגרדי המועדף על הפוטנציאל התרבותי של המודרניזם. "יריד המזרח" בתל אביב, כפי שמתארת סיגל דוידי, ביטא בצורה משכנעת את "המודרניזם המקומי" שברבות הימים הקנה לעיר תל אביב את השם "העיר הלבנה" וזאת בזכות הייחודיות של הארכיטקטורה המודרנית בסגנון הבינלאומי שעיר זו התברכה בה. ד"ר הדס שדר בוחנת בעבודתה את ראשיתו של השיכון הציבורי בישראל בשנים 1948–1958. גם כאן, כמו בעבודות שתוארו למעלה, נחקר הקשר בין מקורות התכנון הישראלי ה"אידיאולוגי" לבין האוכלוסייה ותכונות המקום. הדס שדר בוחנת לעומק את סוגיית הרגיונליזם בהקשר של העיר באר-שבע. בנייתה של עיר מודרנית, מחייבת תכנון שיתייחס למאפייני האוכלוסייה, הנתונים הפיזיים־אקלימיים של העיר והמשקעים התרבותיים־היסטוריים הטמונים בה. עבודותיהן של אדר' נעמה נאמן־מזרחי, אדר' טלי חתוקה ודייר רחל קלוש עוסקות במרחב העירוני. נעמה נאמן־מזרחי דנה בשימור אתרים ומבנים במרקם העירוני ומתייחסת ספציפית לבנייה על רכס הכרמל בחיפה, כשהיא כורכת את המימד הפיזי הקיים במניעים האידיאולוגיים והסגנוניים. טלי חתוקה ורחל קלוש דנות בארכיטקטורה כפרקטיקה המתווכת בין המדינה ואזרחיה. במאמר הן מתייחסות לפיתוח חוף הים של העיר תל אביב לאורך השנים וכפי שהדבר בא לידי ביטוי בתוצר האדריכלי של המרחב העירוני. ההתיישבות הציונית בארץ ישראל לא הקדישה תשומת לב מיוחדת לנושא פיתוח גינות הנוי. משימה זו לא תאמה לצווי השעה האידיאולוגיים של אותה תקופה. ד״ר טל אלון מוזס מתעדת ומשחזרת את יצירת תרבות הגינה העברית הוורנקולרית בארץ ישראל. היא נעזרת בכלים מתחומי אדריכלות הנוף והגיאוגרפיה התרבותית כדי לייצר את ה"טקסט" של הגינה העברית הוורנקולרית. בעבודתה היא מפתחת שיטה לכתיבת ה"טקסט" המאפשרת את "קריאת הגינה" ופותחת פתח למחקרים נוספים בתחום, שהוא חדש יחסית ואשר עד היום לא זכה לטיפול סיסטמתי שכזה. המאמר החותם אסופת מאמרים זו הוא של ד״ר נורית ליסובסקי. המאמר מתייחס לנוף שהוא חלק ממורשת תרבותית במקום נתון ולאורך זמן. הוספת מימד הזמן לנוף הוא מרכיב חשוב ומרכזי בהיווצרות, במופע, בהתנסות ובהבנת הנוף. המחברת מפתחת את ה"ארכיב הנופי" – מודל המשמש לסיווג, תיעוד, פירוש ותכנון הנוף בזמן. ה"ארכיב הנופי" קושר בין מימד הזמן למרחב ומדגים את האפשרויות המחקריות והמעשיות הגלומות בקריאה וכתיבה של זמן בנוף.

ברצוני להודות מקרב לב לאדריכלות טלי חתוקה שלא חסכה ממרצה וכישוריה כדי להביא קובץ מאמרים זה לפרסום. עזרתה הרבה בעריכה וארגון החומר ובהבאתן לדפוס ראויים להערכת כולנו. לבסוף אני רוצה להודות שוב ל"הקדש שלמה גלס ופני בלבן" על מענקי המחקר הנדיבים שסייעו בביצוע עבודות המחקר המתועדות באסופת מאמרים זו. פתיחותו ועזרתו הרבה של עו״ד משה שפירא סייעה בידנו רבות בהענקת המלגות. אישיותו הנעימה, וגישתו העניינית והתומכת ראויה לכל התודה והערכה.

פרופ' דניאל שפר
דיקן (2002-2000)