מחקר بحث Research

לאן נעלמו השדרות?
השדרות בישראל ותכנון המרחב העירוני
/ ישראל דרורי

שיתוף

חוקר: ישראל דרורי

מנחה: טל אלון־מוזס

שנה: 2018

מילות מפתח: שדרות, ריכרד קאופמן, פטריק גדס, תל אביב, בת ים

העבודה עוסקת בשדרות העירוניות, שהיו לדגם נחשב ומוצלח של רחוב עירוני, ובתופעת היעלמותן מהתכנון העירוני, בעולם ובארץ, ממחציתה של המאה ה־20 ואילך. העבודה בודקת את הקמתן של השדרות ואת היעלמותן בשלושה מעגלי התייחסות: במעגל העולמי, במעגל הארצי, ובמעגל המקומי – במקרי־בוחן נקודתיים, ועומדת על הקשרים בין המעגלים האלה. העבודה מחולקת לשני שלבים: רקע ומחקר. שני השלבים מסתמכים על ספרות מחקר, על חומר ארכיוני, על בדיקה והשוואה של תוכניות מהתקופות השונות, על סיורי שטח ועל ראיונות ועדויות.

כרקע, מתוארות שדרות עצים מדגמים שונים שניטעו בנופה של אירופה. נסקרת התפתחותן של השדרות העירוניות באירופה, שהגיעה לשיאה בחציה השני של המאה ה־19, ובתחילתה של המאה ה־20, עת הוקמו מערכות מתוכננות של שדרות כאלו בערים חשובות של היבשת. מאירופה התפשטו השדרות העירוניות אל רחבי העולם. באמריקה הן שולבו כחלק ממערכות הפארקים העירוניות. השדרות העירוניות הגיעו, עם רעיונות תכנוניים נוספים, גם אל ארץ־ישראל. נסקרת הקמתן של שדרות בישובים עירוניים מתוכננים בארץ, בעיקר בתקופת המנדט הבריטי. העבודה מתמקדת בשדרות של תל אביב, שהיו בתקופה זו לסיפור הצלחה.

בהמשכו מתאר חלק הרקע, במעגל העולמי ובמעגל הארצי, כיצד נקטעה, כמעט באחת, הקמתן של שדרות עירוניות: לאחר מלחמת העולם השניה בעולם, ולאחר הקמת המדינה בישראל. שאלות המחקר על פיהן נבחנת היעלמותן של השדרות העירוניות מהתכנון העירוני הן:
– במעגל העולמי: למה פסקה הקמתן של שדרות עירוניות במחצית המאה ה־20?
– במעגל הארצי: למה פסקה הקמתן של שדרות עירוניות בישראל לאחר קום המדינה?

מתוך הנחה שהיעלמותן של השדרות קשורה בשינויים בתכנון העירוני, נבחנות כמה התפתחויות, שעבר התכנון העירוני בעולם מתחילתה של המאה ה־20: "עיר הגנים" ובנותיה, מודרניזם, תנועת הרכב המנועי. העבודה מתארת כיצד הביאה כל אחת מההתפתחויות האלו להוצאתן של השדרות מהתכנון העירוני.

בהמשך בוחנת העבודה את השינוי החד שעבר התכנון העירוני בישראל לאחר קום המדינה, בהשראת תפישות חדשות שהתפשטו אז בעולם – את המעבר לתכנון ולבניה רחבי היקף של ערים חדשות, של "יחידות שכנות" ושל שיכונים, ואת הפניית העורף לתכנון העירוני המרקמי שהיה נהוג בתקופת המנדט הבריטי. המחקר מראה, כיצד השינוי הזה של התכנון ביטל למעשה את הרחוב העירוני, וגרם להפסקה המוחלטת, למשך כמה עשורים, של תכנונן והקמתן של שדרות עירוניות בישראל.

שני מקרי בוחן נבחרו, בהמשך שלב המחקר, כדי לבחון את הוויתור על השדרות באופן נקודתי וממוקד: "הצפון החדש" של תל אביב, והעיר בת ים. בשתי הערים הוקמו, לפני קום המדינה, שדרות עירוניות בולטות, שתרמו למבנה הערים ולדימוין, ובשתיהן לא נבנו (כמעט) כאלו לאחר הקמתה של המדינה. שאלות המחקר הן, בהתאם:
– איך נבנה "הצפון החדש" של תל אביב כרובע נטול שדרות?
– למה הסתפקה העיר בת ים בשדרה אחת בלבד?

המחקר מאתר את הגורמים האפשריים לוויתור על הקמתן של שדרות בשתי הערים. בתל אביב, שגבולותיה הדחוקים לפני קום המדינה עודדו טיפוח שדרות כתחליף לגנים – השאירה אותן הרחבת גבולות העיר עם קום המדינה כמיותרות, והביאה לזניחתן. בעיות התחבורה שהעיקו על העיר מנעו, לאחר קום המדינה, הקמתן של שדרות חדשות. בבת ים הביא החשש מבזבוז של קרקע יקרה לביטולה של תוכנית נדיבה בשטחי ציבור ובשדרות. מהתוכנית נותרה שדרה יחידה.

העבודה מציעה מחקרי המשך על השדרות העירוניות בעולם ובארץ: מחקרים בהיבטים היסטוריים וחברתיים ומחקרים בהיבט התכנוני. העבודה מסיימת בתיאור המגמה המעודדת, בעולם ובארץ, של חזרתן של שדרות לתכנון העירוני.

> קישור לתיזה בספריית הטכניון

הירשם לניוזלטר שלנו

עוד לחקור