מיקה הומינר, קרן בן צור, שני צורף I תשפ"ב, 2022
עבודה זו עוסקת בהיבט התיאורטי של מעמדו החוקי והחברתי של השימור בישראל, בתהליך התמסדותו, במעמדו בחוק, ובסמכויותיו בפועל. זאת באמצעות מקרה בוחן – חוות שפון.
חוות שפון היא מתחם הנמצא בפאתי קיבוץ נצר סירני. הוא כולל מספר מבנים היסטוריים, ביניהם "בית המורה" המכונה גם "חוות אלנבי", ומבנה בית היתומים. המתחם ידוע גם בשמו ההיסטורי "ביר סאלם". הוא הוקם תחילה כבית יתומים מסיונרי, היה לחווה חקלאית, פעל כבסיס של הצבא הטורקי, היה למפקדתו של הגנרל אלנבי, שימש בית הילדים של קיבוץ נצר סרני, בית ספר מקומי וגן אירועים.
היסטוריית השימושים במקום ותהליך השימור של החווה משקפים את מורכבותו של נושא השימור האדריכלי בארץ. העבודה עוסקת בשאלה על מי מוטלת האחריות לשימור בישראל? ובוחנת את תהליך התמסדות השימור בישראל דרך מקרה הבוחן של חוות אלנבי.
