מחקר بحث Research

התבלות והשתקמות של שכונות מגורים
/ חוה לו-יון

שיתוף

חוקרת: חוה לו-יון

מנחות: מ. שכטר

שנה: 1983

מילות מפתח: דעיכה והתחדשות עירונית, חיפה, שכונות, מגורים

המחקר מציג תיאוריה ביו תחומית וכוללנית של התבלות והשתקמות עירונית ובוחן אמפירית את התיאוריה בהתייחס לשכונות מגורים בעיר חיפה.

העיקרון התיאורטי המרכזי הוא הצגת התבלות והשתקמות כמגמה של תהליכים עירוניים כוללים, אשר מתבטאת בירידה או בעליה לאורך זמן בהתאמה של רמת התחזוקה.

תהליכים עירוניים מוצגים כמערכת של פעולות מצטברות של משקי בית הקשורות הדדית ומתבטאות בתחלופה, בתוספות דירתיות ובתחזוקה, הגורמים שמשפיעים על הפעולות שמרכיבות תהליכים מוגדרים כתכונות סביבתיות של משקי בית.

במסגרת הפיתוח התיאורטי מוצג מודל סיבתי המבוסס על תיאורית ההתיישנות, באופן שפעולות משקי בית מוצגות כתגובות למצבי התיישנות או 'אי­ התאמה' בעוד מצבי התיישנות עצמם מוצגים כתוצאה של שינויים בתכונות סביבתיות. מוצעת הבחנה בין פעולות משקי בית המוגדרות 'טבעיות', אשר נובעות משינויים שחלים במחזור החיים המשפחתי של משקי בית ובין פעולות המוגדרות 'מאולצות', אשר נובעות מהתערבות חיצונית, ומוצגת הנחה כי פעולות 'טבעיות' מעודדות השתקמות בעוד שפעולות 'מאולצות' גוררות התבלות. על בסיס הבחנה זו מוגדרים תהליכים התבלותיים והשתקמותיים.

בבדיקה האמפירית אותרו 64 שכונות בחיפה, אשר הונח כי הן הומוגניות יחסית. השכונות קובצו לשתי קבוצות בדיקה שהונחו לגביהן מנגנונים שונים של בניה ואכלוס: שיכונים ואזורי חלוקה. כן הוגדרה מערכת משתנים, הכוללת שלושה משתני תגובה: רמת תחלופה, רמת תוספות ורמת תחזוקה ומספר גדול של משתנים 'סביבתיים' המייצגים תכונות פיזיות, תיפקודיות, תחושתיות ונורמטיביות­ חברתיות של אזורי הבדיקה. מערכת הנתונים מבוססת בחלקה על עיבוד נתונים קיימים ובחלקה היא נבנתה על בסיס סקר שדה שבוצע במסגרת המחקר. מערכת זו מיוחסת ברובה לשנת 1979.

לצורר הבדיקה האמפירית נוסחו שני מודלים: מודל שיכונים ומודל אזורי חלוקה. המודלים מציגים תהליכים עירוניים כמערכת סימולטנית של משוואות, אשר בהן מוגדרים משתני תגובה כפונקציה לינארית של משתנים סביבתיים ושל משתני תגובה אחרים. אמידת המשוואות נעשתה באמצעות רגרסיה סימולטנית. ממצאי הרגרסיה הצביעו על מספר תכונות סביבתיות ה'משפיעות' על תגובות תחזוקה, תחלופה ותוספות במסגרת תהליכים עירוניים. ניתוח השפעתן נעשה במונחים של המודל התיאורטי, בניסיון לייחס לתכונות אלה השפעה על מישורים שונים של התיישנות ואילוצים על תגובות.

אופי הממצאים של הבדיקה האמפירית נמצא מחזק את הנחות היסוד, תוך אימות עיקרי התיאוריה הכוללנית – במיוחד נראה שאומתו ההנחות בהתייחס להשפעה השלילית של איכות תחושתית נמוכה על רמת תחזוקה וכן, הנחות הקושרות תחלופה 'טבעית' עם תהליכי השתקמות ותחלופה 'מאולצת' עם תהליכי התבלות.

נמצאה התאמה טובה בין התכונות המיוצגות על ידי משתני הסביבה, ה'משפיעים' לבין מצבים שונים של אי­־התאמה או 'התיישנות' הגורמים בהתאם לתיאוריה לתגובות, וכן, נמצאו השפעות גומלין בין תגובות, המספקות תימוכין לשיטת ההגדרה של תהליכים עירוניים בעבודה.

המסקנה המרכזית שהתקבלה מהבדיקה האמפירית היא כי לגורמי סביבה פיזיים הקשורים בדפוסי בינוי ראשוניים של שכונות השפעה מכרעת על התפתחות תהליכי התבלות והשתקמות. התכונות העיקריות המשפיעות בין גורמים אלה הן באיכות מבנים ובתחושת צפיפות­.


> קישור לתיזה בספריית הטכניון

הירשם לניוזלטר שלנו

עוד לחקור