חוקרת: זיוה קולודני
מנחה: רחל קלוש
שנה: 2010
מילות מפתח: ייצור נוף, פוליטיקה, חיפה, מנדט בריטי, אדריכלות, תכנון, תרבות, זהות
מחקר זה מתמקד במנגנונים של ייצור נוף ועוסק בהקשרם למערכות מקצועיות ולמסגרות פוליטיות. הוא רואה בתהליכים של עיצוב הנוף העירוני פעולה רציפה והמשכית בזמן ובמרחב ובוחן את חותם יחסי הכוח בין הממסד השלטוני והמקצועי בחיפה על עיצוב נוף העיר החל מתקופת המנדט הבריטי (חיפה המנדטורית), דרך ימיה הראשונים של מדינת הלאום (חיפה הריבונית).
דרך בחינת תפקידו של הנוף בגיבוש והסדרת המרחב העירוני, מחדד המחקר את הדיון העכשווי בתפקיד הנוף ביצירת יחסים חברתיים ובקיבוע זהויות תרבותיות. בכך הוא מאתגר את התפישה הרווחת של הנוף כפסיבי ואסתטי, וכ"דרך ראייה" ("a way of seeing") המפרשת את האופן בו נחווה הנוף.
דרך שלושה מנגנונים של ייצור נוף – שעתוק נוף (transcape), מחיקת נוף (erascape) וייצור מבט עירוני (Urban Gaze) – בוחן המחקר את נוף העיר כחלק מסדר יום פוליטי (Urban Gaze) וייצור מבט עירוני הבחינה מאפשרת לעמוד על מקומו המרכזי של הנוף כמחולל תהליכים עירוניים המבנים שייכות וזהות. מנגנון שעתוק הנוף נחקר בהתייחס לאופן בו הרעיון של חגורת הירק (greenbelt) האנגלית יושם בחיפה המנדטורית והריבונית במטרה לגבש זהות מעמדית בעיר. מנגנון מחיקת הנוף עוסק בהרס העיר העתיקה ויצירתה מחדש כחלק מנישול זהותה הערבית ה'נחשלת' ויצירת מקום המאופיין ב'קידמה ופיתוח', ברוח האידיאולוגית האימפריאלית והציונית. המנגנון של ייצור המבט מתמקד באסטרטגיות בהן הפך המבט ממרומי הר כרמל אל העיר והנמל לאובייקט מובחן של צפייה יומיומית המבנה זהות עירונית פוליטית וחברתית. הדיון במנגנוני ייצור הנוף מרחיב את הידע על תהליכי ייצורו ותוצריו של הנוף. הוא קושר אותם לתהליכים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים באופן התורם להבנת הנוף כמהות אוטונומית מבחינת האחראית על ייצור המרחב העירוני.
המסגרת התיאורטית של המחקר, הנשענת על ידע מתחום ההיסטוריה והתיאוריה האדריכלית והתכנונית, קושרת בין אדריכלות ולימודי תרבות. בחינת יחסי הגומלין בין עיצוב הנוף, התרבות האדריכלית־תכנונית והממסד השלטוני, איפשרו לדון באופן ביקורתי ביחסי הכוח המוטמעים במרחב העירוני באמצעות תכנון הנוף, עיצובו ותהליכי ייצורו.
