חוקר: עמית תימן
מנחה: טל אלון-מוזס
שנה: 2019
מילות מפתח: הגן בארץ ישראל, השפעות אירופאיות, מודרניזם, אדריכלות נוף, גינות נוי
גנים הם נופים אידאליים המתווכים בין טבע לתרבות ומשקפים ערכים ותפישות חברתיות. הגינות הפרטיות שתוכננו על ידי אדריכלי הנוף והאדריכלים שהגיעו ארצה מאירופה בשנות ה־20 למאה העשרים, שילבו בין גישות תכנון אירופאיות והנוף המקומי.
בין אדריכלי הנוף המרכזיים שהגיעו היה גם שלמה אורן-וינברג. אורן-וינברג (1995-1889), רכש את השכלתו המקצועית בגרמניה, בשנת 1925 עלה ארצה ועבד בתחילה בעיקר בהדרכות חקלאיות. החל מאמצע שנות ה־30 עסק בתכנון פרויקטים ציבוריים רבים וגינות פרטיות, במקביל עסק לאורך השנים בהקמת ארגונים מקצועיים, בייסוד כתב העת "גן ונוף", בכתיבת מאמרים מקצועיים וכן בהוראה בטכניון.
מטרתו העיקרית של המחקר לבחון את מאפייני הגינות הפרטיות שתכנן אורן־וינברג בין שנות ה־30 לאמצע שנות ה־50 על רקע פרסומיו החל משנת 1927. בנוסף מציעה העבודה, כלי לאפיון גינות פרטיות, המשלב בין רעיונות תיאורטיים לתוכניות מעשיות.
שאלות המחקר המרכזיות:
מהם מאפייני הגינות הפרטיות של שלמה אורן־וינברג? מהי תפיסת העולם המקצועית העולה ממאמריו ובאיזה אופן יושמה בגינות?
שאלות המשנה בוחנות אילו רעיונות מוקדמים, ומודרניסטיים באדריכלות הגנים האירופאית חלחלו אל הגינות הפרטיות שתכנן? מהי, הפרשנות שקיבלו הגינות לאור התמורות והשיח שהתקיים ביישוב העברי, וכן במה מאופיינת עבודתו ביחס לגינות פרטיות מקבילות שתוכננו באותה עת?
שיטת המחקר מבוססת על ניתוח כמותי ואיכותני של חומרים תיאורטיים ותוכניות גינה שתכנן אורן־וינברג, ובחינתם לאור השפעות גלובליות ומקומיות. המחקר כולל ארבעה חלקים: הקדמה, סקר ספרות על תכנון גינות בארץ ובעולם, גוף המחקר הבוחן את הרעיונות התיאורטיים במאמרים ואת תוכניות הגינה שנבחנו בקטגוריות: משק עזר, גינת תועלת וגינת נוי וגינת נוי. תוצאות המחקר נדונו לבסוף בפרק הסיכום ודיון.
ממצאי המחקר מראים:
• קיימת זיקה בין רעיונותיו התיאורטיים לתכנון הגינות. לתפיסתו, על הגן לספק רווחה פיזית ונפשית, מרחב אסתטי, צל וכן לשמש מקור תמיכה כלכלי בגינות התועלת. בנוסף, על התכנון להיעשות בסגנון טבעי, בחומרים פשוטים, בשימוש בעקרונות ההרמוניה ויצירת רושם מרחב גדול. המחקר מראה על מימוש רעיונות אלו כמעט באופן מלא.
• מאפייני התכנון של אורן־וינברג היו דומים לאלו שהתקיימו בגינות הפרטיות של מתכננים מהגרים מקבילים בארץ, ושיקפו, בדומה לקיבוצים, את המעבר מסגנון פורמלי לטבעי.
• מגוון הגינות ביטא את התפקידים השונים של הגינה ביישוב העברי מחד גיסא כמקום פנאי ומנוחה ומאידך גיסא כמקום יצרני חקלאי. דיון זה שיקף במידת מה, את המתח שהתקיים בין הבורגנות העירונית המתפתחת להתיישבות החקלאית המוסדית.
• תכנון הגינות הפרטיות של אורן־וינברג הושפע מסגנון הגנים המסורתי וכן מגישות חברתיות וכלכליות מודרניות אירופאיות, בהם גן התועלת Migge, אחדות הבית והגן של Muthesius, והחיבור לנוף של Lange. בנוסף, תפיסת הגן כמרחב פנאי ומנוחה, הייתה דומה לזו של אדריכלי הנוף Canneel-Claes ו־Brandt. בבחירה בעיצוב בסגנון מסורתי, הציג אורן-וינברג עמדה ראקציונית לרעיונות מודרניסטיים שקראו לשלילת סגנונות העבר וכן לתפיסות אמנותיות קוביסטיות ששמשו השראה לתכנון גנים מודרניים.
• הגינות של אורן-וינברג שיקפו קונפליקטים בשיח מקומי, חלקם עסקו בסגנון הרצוי, מערבי מול מזרחי וכן בבחירה בגן פורמלי או טבעי. תוכניות הגינה של אורן־וינברג נעשו לרוב בסגנון מערבי, בעיצוב טבעי עם מרכיבים פורמליים בשילוב צמחיה מקומית ומיובאת.
המחקר מעשיר את הידע בהתפתחות הגינה הפרטית בארץ, דרך הכרת פועלו של אורן־וינברג וחלחול רעיונות מודרניים ומסורתיים מערביים אל עבודתו. בנוסף מציע המחקר מתודה לחקר גינות פרטיות. בכך תורם למורשת אדריכלות הנוף בארץ, בתחום שנחקר עד כה באופן מצומצם בלבד.
