חוקר: ישעיהו אילן
מנחה: אלפרד נוימן
שנה: 1962
מילות מפתח: הלכה, משנה, תלמוד, ארכיטקטורה
לכאורה הלכה וארכיטקטורה הן שדות מחשבה כה שונים במהותם הראשונית עד שיש מקום לפקפק באפשרות מציאת מכנה משותף לגביהם. לאמיתו של דבר מפרנסת את שניהם אותה הדרך של המחשבה האנושית, וכל האבחנה ההלכתית בעניינים ארכיטקטוניים היא פרי ניתוח של עקרונות שנקבעו על ידי הגיון המחשבה והתפיסה החושית ביחס לחיי אדם ואורחותיו.
בעבודה זו, נבחרו המסכתות המכילות את הריכוזים הגבוהים של חומר ארכיטקטוני, כגון, עירובין, שבת, סוכה, בבא בתרא (מסכתות גמרא) וכן מעשר שני, כלים, אוהלות, מידות (מסכתות משנה), כמקורות ראשיים של חומר לביצוע עבודה זו.
כל חומר ארכיטקטוני המצוי בש"ס, אינו נדון בו מצד ערכו העצמי, אלא אך ורק מבחינת ערכו בזיקה להלכה הנדונה. לכן, רבים הנושאים הארכיטקטוניים החסרים לגמרי בש"ס, בהיותם בלתי רלוונטיים לנושא ההלכתי.
מטרת העבודה היא להצביע, לאבחן ולנתח את המהויות והתפיסות הארכיטקטוניות, כפי שהן משתקפות ומשתלבות בדרכי המחשבה ההלכתית.
בעבודה זו של הופעת החומר תמיד בקשריו ההלכתיים – וקשרים אלה הם מסועפים, בהיות נושא ארכיטקטוני אחד מופיע לעתים קרובות בזיקה להלכות שונות בתכלית השינוי – טמון יתרון גדול בקשר להערכתו. יתרון זה נובע מעובדת היות האחד "מותקף" מאספקטים שונים, הנדרשים לניתוח ולאבחנת השקלא וטריא וכן להסקת המסקנות בהלכות ה"מגע" השונות (לדוגמה, ההשוואה בין סוכה למבוי במסכתות עירובין וסוכה מגלה את עיקרון השוני שבתפיסת החלל בין היושב ובין המהלך.) "התקפה" מגוונת זו דורשת הסרת כל ה"קליפות" וה"עטיפות" מסביב ל"גרעין" הנושא והעקרונות המאפיינים אותו. החומר הארכיטקטוני מתואר ומנותח בצורתו ה"נקייה" וניתן בתפיסה הבסיסית ביותר ללא כל פרטים טפלים וספיחים מיותרים. בהיותו בזיקה בלעדית אל ההלכה שבהקשרה הוא מובא, הרי הוא משוחרר מכל "קריטריונים" של השקפות ארכיטקטוניות סובייקטיביות של המתאר, וניתן בצורה בהירה, פשוטה ויסודית, לפי אותן דרכי המחשבה וההגדרה שההלכה מעוצבת על ידן.
החומר המוגש בחלק זה עוסק בתפיסת החלל הארכיטקטוני כפי שהיא מופיעה במגע עם מבחר מגוון ושונה של נושאים הלכתיים. כוונת העבודה להצביע על תפיסות ארכיטקטוניות עקרוניות המנחות את ההלכה בכל עניין ועניין. יציבות העקרונות מתגלה אפילו בנושאים שהמסקנות בהלכות ה"מגע" שלהם הן מנוגדות.
רשימת הפרקים וענייניהם:
– תיחום חללי מרומז כתיחום חללי שלם.
– יחסי אדם לחלל לפי יכולת תפיסת החושים ולפי מידותיו ביחסיהן ההדדיים.
– הבית כבית קבול לאדם ולחפציו.
– אבחנות בחלל ובמעטפתו.
– אלמנטים מקשרים ומפרידים בחללים.
– הפתח.
– הייעוד.
– הפרטיות.
– השיור ומשמעותו.
– יחידות מידה.
– בית, חצר, מבוי ורה"ר ביחסיהם ההדדיים.