טל הופמן, עמית סבר לוין, שירה ששון, נעה לרנר I תשפ"ב, 2022
בשנת 1939 הקים יהודי הונגרי בשם וידר מבנה תעשייתי קטן בתל מונד. המבנה הוסב לבית חרושת, בו יוצר סוג של כוהל הנקרא ספירט. הוא הופק מקליפות פירות ההדר מהמטעים באזור.
בית החרושת לספירט הוא אחד מאתרי המורשת הבנויה בגוש תל מונד. הוא מצוי בציר של אתרים היסטוריים נוספים, בהם: בית המחנה, בריכת המים הראשונה ובית הלורד זיו, שנבנו בשנת 1929, ובית הספר הראשון בתל מונד, ווילה זיו, שנבנו בשנת 1935.
בית החרושת ננטש ושוקם מספר פעמים, כולל תוספות בנייה. משנות ה־90 עד 2012 פעל בו גן אירועים בשם "בית הלורדים". לאחר כשמונה שנים בהם עמד נטוש, עבר תהליך שימור בו הוסרו ממנו תוספות בשאיפה להשיב את המבנה לצורתו המקורית. כיום משמש המבנה גן אירועים ובית קפה בשם בית מלצ'ט. בתהליך השימור הוענק למבנה אופי חדשני וצעיר והוא הפך רווחי.
שאלות החקר של העבודה הן: האם שימור למטרות מסחריות עושה עוול לבניין, או דווקא תורם לזיכרון ההיסטורי שלו, שכן מבקרים רבים יותר נחשפים אליו? ובאיזה אופן המטרות המסחריות משפיעות על אופן השימור של המבנה?