יעל סופר, מרים זערורה, ראזי ח‘דר I תש"פ, 2020
מאז שנות השלושים הבניין וסביבתו עברו שינויים רבים, חלקם דרמטיים יחסית לדרך שבה ניגשים לבנייני באוהאוס בארץ. החיבור לבניין החדש יצר כניסה חדשה שמתחרה בשפה דומה לכניסה שהיתה, וגרמה לשינויי סרקולציה בבניין. בנוסף, סגירת מרפסות וכניסות שינו את האופן בו אנו חווים את הבניין.
החזית המזרחית השתמרה ברוח התכנון הראשוני, כך שניתן לזהות בה את המתאר והפתחים המקוריים, למעט סגירת מרפסת המבואה. חדר המדרגות העגול נשאר אלמנט דומיננטי בבניין, משמעותי לחווית הבניין ולזיהויו מהרחוב ומהחצר הקדמית.
הבניין משמר את הערכים לפיהם הוא נבנה, למרות השינויים. התוספות, ההחסרות, והשינויים בבניין מעידות על אדפטיביות פונקציונלית. בית חולים כרמל הישן הוא דוגמה לשימור ערכי המודרניזם, בו הצרכים המקומיים העכשווים מקבלים מענה ענייני ופונקציונאלי.
