יוחנן טרנטיאק, נעם נעמת, ויקטוריה קורזון I תשפ"ב, 2022
עבודה זו עוסקת בתכנונו של בית החולים הדסה הר הצופים. הדגש בה הוא על תהליך השימור שהתבצע בשנות ה־70 על ידי האדריכל יעקב רכטר.
מתחם בית החולים תוכנן על ידי האדריכל אריך מנדלסון בשנות ה־30. המבנה היה נקודה אסטרטגית במלחמות ישראל המוקדמות. בשנת 1967 לאחר מלחמת ששת הימים, נבחר האדריכל יעקב רכטר לתכנן שיפוץ והרחבה, ולהתאים את המבנה לסטנדרטים מודרניים. ב־1975 נפתח בית החולים מחדש לשימוש הציבור, מאז הוא משמש מוסד רפואי חשוב למגוון אוכלוסיות בירושלים.
תכנון המתחם עסק באופן מובהק בנוף התרבות של האזור. לכן עבודה זו בוחנת דרך המבנה ותהליך השימור את הקשר בין נוף התרבות לתהליכי השימור שנעשו בו. שאלת החקר היא: כיצד הנוף הפיזי והתרבותי השפיעו על התכנון של מנדלסון במקור ועל תהליך השימור שתוכנן על ידי רכטר?
העבודה סוקרת את הערכים עליהם התבסס מנדלסון בתכנון. בהם זוהו מאפיינים מודרניסטיים, כמו גם תפיסה רגיונליסטית הכוללת שילוב של אלמנטים מקומיים. השימור שביצע רכטר התבסס על עקרונותיו של מנדלסון. ניתן לזהות את ההשפעה הנופית והתרבותית אצל שני המתכננים. העבודה עוסקת, אם כן, בערכי השימור הנופיים, הפיזיים והתרבותיים, ובהשקפות התכנון של מנדלסון ורכטר.
