חוקר: רון פליישר
מנחה: איריס ערבות
שנה: 2006
עבודה זו, לא ניתנת להבנה ללא הכרות עם חוג ההוגים המובילים בפריז של שנות ה־50, ה־60 וה־70 (דרידה, פוקו, אלתוסר, בודריאר ואחרים) וחוקרים ישראליים שידעו להטמיע תובנות אלו אל תוך השיח הישראלי (שוחט, שנהב, חינסקי ואחרים). כתיבתם היא מזיגה ייחודית של פילוסופיה, פסיכואנליזה, מרקסיזם, ספרות ובלשנות. כל אחד מהם התבונן בתופעות אחרות ושאף להציע שיטה או ביקורת נבדלת, אך בסופו של דבר את כולם עניינה בעיה מרכזית אחת : ניתוח היחסים המורכבים בין הסובייקט, האחר והייצוג.
עבודה זו ממוקמת בתווך שבין שלושתם. שוב ושוב אני מנסה לפענח את אמצעי הייצוג, לגעת באחר ולדעת לפנות מקום לסובייקט, לי, כי בקולי אני דובר. אני מתבונן בסימנים, וכותב.
לאורכו של הקיר המלווה את המדרגות העולות אל אולם המבואה העליון של בית הכנסת "שער הרחמים", בית הכנסת הגדול לשכונת נווה מנחם, נחל עשן, באר שבע, מיסודו של הרב בן־טוב, מגדולי הרבנים של העדה המרוקאית, ירושלים, נתונות בתוך מסגרות עץ כבדות, מוזהבות, תלויות תמונות. מתכנני המקום, ראשי הקהל, מציגים בפני המבקר סדרה של דימויים, מסמנים של דבקות, מסירות נפש, חיים יהודיים, חיי משפחה, ערכים יהודיים, דימויים הלקוחים מתוך הווי החיים של יהודי העיירה, השטייטל המזרח אירופי. דימויים אשר איתם נקרא המבקר במקום להזדהות.
התמונות הן טקסט המוגש לקורא, ספק מנחה, ספק ציווי אלוהי.
מהו המסר המוצפן בתוך הטקסט מוגש בפני המבקר המזדמן/הקבוע?
מה לסדרת הדימויים הלקוחים מתוך האתוס של החרדיות האשכנזית, בכניסה לבית כנסת של קהילה מזרחית המזוהה עם הרב בן־טוב?
באירופה של המאה ה־19 מחליף השינוי את מקומו של השימור כמושג המפתח לתיאור הקיום האנושי. כתגובה לרוחות אלו של שינוי מתפתחים חיים יהודים אלטרנטיביים, שונים מחיי הקהילה מסורתית. לצד קבוצות אשר דגלו במודרניזציה ואף בהתבוללות של יהודי אירופה, קמו תנועות של התקוממות אשר סלדו מכל שינוי. תנועות אלו התפתחו ליהדות האורתודוכסית על גווניה. כמאה שנים מאוחר יותר, תופעה דומה מתרחשת בקרב הקהילות היהודיות של מרוקו. עם ראשית המעורבות הצרפתית בצפון אפריקה, מתחילות לנשוב רוחות של שינוי. פתיחת הסניפים הראשונים של רשת בתי הספר "אליאנס" מבשרת את ראשיתו של הקונפליקט.
התגובה השמרנית כנגד תופעות העת החדשה והמודרנה, זכתה לתמיכה מצד האליטה הליטאית. רבנים אורתודוכסים, אשכנזים אלו הביאו איתם למרוקו רוח של התקוממות כנגד המודרנה וסכנת ההתבוללות. בפועל פעולות הצלה אלו תורגמו לשינוי אורח החיים היהודי, כפי שהיה נהוג במרוקו מזה דורות, והטמעתו אל תוך האידיאל של האורתודוכסיה הליטאית.
במקביל לתנופת ההצלה פיתחה האליטה הרבנית, הליטאית גישה של פטרונות כלפי גורלה של הקהילה היהודית במרוקו. יחסים אלו הם הרקע ההיסטורי שעיצב את עולמה של האורתודוכסיה המזרחית. רבנים מקרב רבני קהילות יהודי מרוקו חשו, ועדיין חשים, כמי שניצלו משמד והם אסירי תודה בפני מציליהם הליטאים.
בחירת הדימויים המוצגים בפני העולה במדרגות אל אולם המבואה של בית הכנסת "שער הרחמים" אינה אקראית. עולמה של היהדות האורתודוכסית האשכנזית היה לאידיאל של החיים היהודיים. המרחב הארכיטקטוני, כמו אופנת הלבוש, כמו השפה ושיטות הלימוד הנהוגות במוסדות הלימוד, מבטאים את יחסי הכפיפות בין הקהילה האורתודוכסית המזרחית לבין האליטה הליטאית.
