קטלוג תערוכה
הרברט גילברט, איטה היינצה גרינבג
שנת הפרסום: 1987
מו"ל: היחידה לתיעוד הארכיטקטורה, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון
שפה: עברית / אנגלית
מבוא
מקומו של אריך מנדלסון, בין ענקי הארכיטקטורה המודרנית מובטח לו בזכות אותם מבנים שתכנן בשנות העשרים ובתחילת שנות השלושים של המאה, כאשר לקח חלק בפריחתה המופלאה של התנועה המודרנית באירופה.
מגדל אינשטיין, מפעלי חרושת, תחנות כח ובתי מסחר היו מסימני־הדרך לחדשנות שאפיינו את אותה התקופה, ונוצרו במקביל לעבודותיהם של לה קורביזיה, גרופיוס, מיס ואחרים; הלהיבו את דמיונם של דור חדש אל ארכיטקטים, יצרו את הארכיטקטורה המודרנית והטביעו את חותמם על הסגנון הארכיטקטוני של המאה.
תערוכה זו באה להאיר את פעילותו של מנדלסון בפלסטינה (א״י) החל מנסיונות הנפל בשנות העשרים כאשר פעל ממשרדו שבברלין; לאחר מכן לאחר עזיבתו את גרמניה ועד לשנת 1939 כאשר ניהל במקביל משרד בלונדון ובירושלים ועד לעזיבתו את הארץ ב־1941 לאחר שהתגורר בירושלים בין 1939–1941 וקיים בה את משרדו.
בתקופה קצרה יחסית, של פחות משבע שנים, הקים מנדלסון מספר מרשים של פרויקטים; ארכיטקטורה צנועה בעלת קווים פשוטים אך מלאת הוד, בעלת "צלילות תנכית" כדבריו, ואצילות הנובעת מהחומר והצורה.
אך מעבר לארכיטקטורה חושפת התערוכה את מכלול היחסים בין מנדלסון וסביבתו. קשריו עם המזמין, "יחסי ציבור" שלו, ומחשבותיו האינטימיות על יצירתו והתככים שסבבוה. ממכתביו, בעיקר לרעיתו לואיזה, בשפה לעתים נאיבית ופיוטית כאחד, עולה דימוי עצמי של מחדש ויוצר הלוחם בעקשנות בבינוניות ובשיגרה, מתוך בטחון עצמי בצידקתו וביכולתו, כל זה על רקע הסטורי של התקופה ערב מלחמת העולם ובתוכה, על רקע הגורל של יהדות אירופה הנרדפת על ידי הנאצים.
מכתביו של מנדלסון לוייצמן ולשוקן הם פנינים המזכירות את מכתבי לה־קורביזיה ללקוחותיו ומשמשים כתרשים איך להשתמש בבנין. דאגתו לצבע הפרחים שיש להציב ליד קיר זה או אחר, ולכך שיש למלא מים בשוקת השתיה בגן המשמשת את אוכלוסיית הציפורים (כי בעיניו ציוץ הציפורים הוא חלק מהארכיטקטורה).
נאומו בחנוכת בנין בית החולים הדסה שעל הר־הצופים משקף את גאוותו של היוצר אך גם את המרירות שהצטלבו בליבו מהביקורת שספג במהלך העבודה.
דרך התכתובת של מנדלסון, דרך הפרוטוקולים והצילומים, מצטיירת התקופה כולה והמנהיגות הלאומית הארץ־ישראלית ועולה הדאגה לערכים תרבותיים ואסטטיים. בתקופה של ערב השואה, אמצעים דלים ובאקלים עוין, בולטת הכמיהה למצוינות וליצירת סימבולים תרבותיים של הישוב העברי.
על כך שהטיבו כל כך להציג זאת בתערוכה, יבואו על הברכה פרופ׳ גילברט הרברט, האוצר, ועוזרתו הנאמנה ד"ר איטה היינצה גרינברג, שנשאו על שכמם את הקמת התערוכה, ולידם כל אלה שבתוקף תפקידם ובהתנדבות עזרו בהקמתה: אדר׳ הארי פרנק, ד" ר צבי ניקומרוב, דרורה שפיץ, אלישבע שנפלד, אילנה ליברמן, דוד מאיר, זהר וינשטיין, חניתה רוזנבליט, מיכאל בלאושטיין ורבים אחרים.
תודתנו נתונה לפרופ' בריאן סילבר, המשנה לנשיא לפיתוח בטכניון, שמתוך המעט שהיה הפריש להוצאת קטלוג זה.
פרופ׳ דניאל חבקין
דיקן הפקולטה לארכיטקטורה
ובנוי ערים
חיפה, מרץ
> אריך מנדלסון בפלשתינה: החיפוש אחר שורשים ארכיטקטוניים / איטה היינצה־גרינברג
