המחלקה לארכיטקטורה והמחלקה להנדסה בנאית, החלו את פעולתן בשלהי שנת 1924 והיו אבני היסוד לטכניון. הצלחתן בהכשרת אנשי מקצוע: אדריכלים, מתכננים ומהנדסים, שבנו את המרחב הציוני-הישראלי המתחדש השפיע על דמותה של המדינה, על עיצוב מרחביה ובכך על כל אחד מאזרחיה. שני מסלולי הלימוד הפכו לפקולטות עתירות סטודנטים, משמשות כמעבדות תכנון ובנייה מתקדמות וזוכות בהכרה בין־לאומית.  

בשנת 1975, לאורה של היסטוריה מכוננת זו, ובמטרה לאסוף את העדויות לתהליכי התפתחותו של המרחב המקומי, ייסדו הפרופסורים יוחנן אילון, דניאל חבקין וגילברט הרברט את "היחידה לתיעוד אדריכלי" בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. היה זה מיזם ראשון מסוגו בישראל באמצעותו החל להתגבש אוסף לאומי של מסמכים אדריכליים לשימור ונוצר בסיס למחקר עתידי. 

בראשית שנות התשעים של המאה העשרים הפכה היחידה תחת ידיו של פרופ' גילברט הרברט  ל"מרכז לחקר מורשת הארכיטקטורה". בארכיון האדריכלי הראשון בישראל שהוצב בטבורו של המרכז הפכו האוספים האדריכליים למעבדת מחקר נגישה לחוקרים, לסטודנטים ולציבור הרחב, והניבו ספרים וקבצי מחקר מכוננים על מורשת הארכיטקטורה המקומית. 

בשנת 2012, עם ציון 100 שנים להנחת אבן הפינה לטכניון, נוסחו מחדש יעדיו ומטרותיו של המרכז: להציב את ישראל בשורה אחת עם מדינות מתקדמות בעולם, המשלבות את הוראת הארכיטקטורה והבנייה עם חקר ההיסטוריה והמורשת המקומית; ולהנכיח את העבר בהתווית דפוסי התרבות בכלל, ובשיח והפרקטיקה האדריכליים בפרט.

בשנת 2017, זכה המרכז לתרומה נדיבה ממשפחת ארנסון שהניעה תנופת עשייה. בזכות תרומה זו מפתח המרכז לחקר המורשת הבנויה ע"ש אבי ושרה ארנסון  את שדרת הפעילות המרכזית שלו – ארכיון > מחקר > פרסום. ליבת עשייה זו נועדה להבטיח הבנה מעמיקה של ההווה האדריכלי והעלאת המודעות למורשת הארכיטקטורה והבנייה ולהיסטוריה של המרחב הישראלי. אנו רואים את חשיבותו של המרכז בהצלת מידע אדריכלי מקורי – היסטורי ועכשווי – ובשמירתו, ביצירת תשתית למחקר עתידי, בקידום שיח אדריכלי מקומי, ובהנגשתם של כל אלה לאדריכלים, חוקרים ולציבור הרחב.  

הודות לתרומתה של משפחת ארנסון עובד במרכז צוות מסור המטפל באוספים, ביניהם: האוסף המונומנטלי של האדריכל והאספן שמואל יבין, המכיל חלקים נרחבים מהאוסף האבוד של אגודת האדריכלים ההיסטורית; האוסף הנרחב של מייסדת המסלול לאדריכלות נוף, פרופ׳ רות אניס; אוסף האדריכלים אורה ויעקב יער; אוספיהם של האדריכלים סעדיה מנדל ונחום מלצר, מחלוצי תחום השימור בישראל; אוספי מסד להיסטוריה של חיפה, כגון אוסף האדריכלים משה ולאופולד גרשטל, המאיר מחדש את התפתחות הארכיטקטורה בעיר ואת הקשרים הבין-תרבותיים שנוצרו בה. בנוסף קוטלגו והורחבו אוספים הנוגעים להיסטוריה של הטכניון, כגון אוספיהם של פרופ' אלכסנדר ברוולד, פרופ' אלכסנדר קליין, פרופ' יוחנן רטנר ואחרים. 

החומרים האצורים במרכז מספקים הזדמנות יוצאת דופן להתבוננות בתפקידן ובהתפתחותן המקומית של דיסציפלינות תכנון ועיצוב המרחב. 

יולי 2021